חבלת ראש קלה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון (Neurology)

ביוצאי צבא עם אבחנה של חבלת ראש קלה נרשמה עליה של 56% בסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי גדול, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Neurology.

המחקר, שהינו חלק מפרויקט Chronic Effects of Neurotrauma Consortium Research, כלל 325,870 יוצאי צבא משלושה מאגרי נתונים של יוצאי צבא בארצות הברית. גילאי המשתתפים נעו בין 31-65 שנים, ללא מקרים של אבחנת מחלת פרקינסון או דמנציה בתחילת הדרך.

חבלת ראש קלה הוגדרה כאובדן הכרה במשך 0-30 דקות, שינוי במצב הכרה למשך עד 24 שעות, או אמנזיה למשך 0-24 שעות. חבלת ראש מתונה-עד-חמורה הוגדרה כאובדן הכרה למשך למעלה מ-30 דקות, שינוי במצב הכרה למשך מעל 24 שעות או אמנזיה מעל 24 שעות.

החוקרים מדווחים כי בכ-50% מהמדגם תועדה חבלת ראש. במהלך מעקב ממוצע של 4.6 שנים, 1,462 יוצאי צבא אובחנו כחולי פרקינסון. מבין אלו, ב-949 תועדה היסטוריה של חבלת ראש וב-514 לא תועדה היסטוריה של חבלת ראש.

מהנתונים עולה כי מבין יוצאי צבא עם חבלת ראש בכל דרגת חומרה, 949 (0.58%) פיתחו מחלת פרקינסון, בהשוואה ל-513 (0.31%) משתתפים ללא חבלת ראש. מהתוצאות עלה עוד כי 360 מבין 76,297 יוצאי צבא עם חבלת ראש קלה (0.47%) פיתחו מחלת פרקינסון, וכך גם 543 מבין 72,592 נבדקים עם חבלת ראש בדרגה בינונית-עד-חמורה (0.75%).

לאחר תקנון לגיל, גזע, מין, סוכרת, רמת השכלה, יתר לחץ דם ומצבים רפואיים אחרים, חבלת ראש מכל סוג לוותה בעליה של 71% בסיכון למחלת פרקינסון. בנוסף, באלו עם חבלת ראש קלה נרשמה עליה של 56% בסיכון ובאלו עם חבלת ראש בדרגה בינונית-עד-חמורה נרשמה עליה של 83% בסיכון למחלת פרקינסון.

החוקרים מצאו עוד כי באלו עם חבלת ראש מכל סוג נקבעה מחלת פרקינסון כשנתיים מוקדם יותר, בממוצע, בהשוואה לאלו ללא מחלת פרקינסון.

לסיכום, בקרב יוצאי צבא, חבלת ראש קלה לוותה בעליה משמעותית בסיכון למחלת פרקינסון, גם לאחר תקנון למאפיינים דמוגרפיים ולמחלות פסיכיאטריות ואחרות. מחקר זה מדגיש את חשיבות מניעת חבלת ראש קלה, מעקב ארוך-טווח אחר יוצאי צבא לאחר חבלת ראש והצורך לקבוע את המנגנונים וגורמי סיכון הפיכים למחלת פרקינסון לאחר חבלת ראש.

Neurology. Published online April 18, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן