מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת British Journal of Sports Medicine; עולה כי בקרב ספורטאים קיים סיכון מוגבר לפציעות ברגליים בנוכחות היסטוריה של פציעה קודמת, גם בחלקי גוף אחרים.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מ-12 מחקרים קודמים ומצאו כי סוגים רבים של פציעות קודמות, כולל זעזוע מוח, לוו בסיכון מוגבר לפציעות של גפה תחתונה.
החוקרים כותבים כי לאחר פציעה לרוב ניתן דגש על חלק הגוף הנדרש לשיקום בלב, אך חשוב להתייחס גם לחלקים האחרים שלא נפצעו. כאשר הספורטאים מפספסים מרכיבים במשטרי האימון הרגילים שלהם עקב פציעה, דרגת הכושר הגופני שלהם עשויה לרדת והם עלולים להיות בכושר ירוד יותר כאשר שבים להשתתף בתחרויות או אימונים.
במהלך השיקום, לעיתים קרובות מחזקים ומטפלים באיבר הפצוע, אך לעיתים קרובות חלקי גוף אחרים אינם זוכים לאימון מספק כפי שהיה טרם הפציעה. לכן, כאשר הספורטאים שבים לאימון מלא ותחרויות, יתר חלקי הגוף אינם במצב האופטימאלי בכדי לעמוד בדרישות וקיים סיכון מוגבר לפציעות באתרים אחרים.
לדוגמא, אחת מפציעות הברכיים הנפוצות ביותר, קרע או מתיחה של הרצועה הצולבת הקדמית, נקשר עם סיכון גבוה כפליים לנזק לשרירי הירך.
עוד עלה מהמחקר כי פציעת שריר קודמת בשרירי הירך או הסובכים מלווה בסיכון מוגבר לפציעות שריר באתרים אחרים בגפה התחתונה.
גם פציעות גב נקשרו עם סיכון מוגבר לפציעות רגליים בשלב מאוחר יותר, כמו גם היסטוריה של זעזוע מוח ומגוון פגיעות מפרקים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ידוע היטב כי ספורטאים מועדים לפציעה חוזרת באותו חלק גוף, אך כעת הם מצאו כי על תרגילי פיזיותרפיה ומאמצים למניעת פציעות לקחת בחשבון את הסיכון לפציעות רגליים עקב פציעות בחלקי גוף אחרים.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
Br J Sports Med 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!