במבוגרים באמצע שנות החמישים לחייהם ולאחר מכן, חבלת ראש טראומטית עקב נפילה או תאונות אחרות, מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת JAMA Neurology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למעלה מ-60% מכלל האשפוזים לבתי חולים בשל חבלת ראש הם באנשים בגילאי 55 שנים ומעלה. השיעורים הגבוהים ביותר של ביקורים בחדרי מיון בשל חבלת ראש, אשפוזים ומקרי תמותה, מתועדים באנשים בגילאי 75 שנים ומעלה.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לכמת את הסיכון לדמנציה במבוגרים עם חבלת ראש לאחרונה, בהשוואה למבוגרים לאחר חבלה שאינה חבלת ראש טראומטית. הם התבססו על הרשומות הרפואיות בקליפורניה וזיהו קרוב ל-165,000 משתתפים בגילאי 55 שנים ומעלה עם חבלת ראש טראומטית או חבלה שאינה חבלת ראש טראומטית בשנים 2005-2006, ללא אבחנה של דמנציה בתחילת המחקר. המדגם כלל 51,799 משתתפים לאחר חבלת ראש ו-112,862 משתתפים לאחר חבלה שאינה חבלת ראש טראומטית.
במהלך המעקב שארך 5-7 שנים, 4,361 משתתפים לאחר חבלת ראש פיתחו דמנציה (8.4%), זאת בהשוואה ל-6,610 משתתפים לאחר חבלה שאינה חבלת ראש טראומטית (5.9%). הזמן הממוצע שחלף מהחבלה ועד לאבחנת דממנציה עמד על 3.2 שנים והיה קצר יותר באלו לאחר חבלת ראש, בהשוואה לאלו עם חבלה שאינה חבלת ראש טראומטית.
במודל לא-מתוקנן זיהו החוקרים קשר מובהק בין חבלת ראש טראומטית ובין אבחנת דמנציה, עם יחס סיכון של 1.46 (p<0.001). הקשר בין חבלת ראש טראומטית ודמנציה נותר מובהק גם במודל מתוקנן לכל המשתנים (יחס סיכון של 1.26, p<0.001).
החוקרים זיהו אינטראקציה משמעותית בין חומרת חבלת ראש טראומטית וקטגוריית הגיל, כך שזוהה קשר בין חבלה מתונה-עד-חמורה ובין סיכון מוגבר לדמנציה בכל קבוצות הגיל. יחס הסיכון לדמנציה עמד על 1.72 בגילאי 55-64 שנים ו-1.46 בגילאי 65-74 שנים.
חבלת ראש קלה זוהתה כגורם סיכון חשוב יותר יחסית לדמנציה עם גיל מתקדם. עם חבלה קלה, יחס הסיכון לדמנציה עמד על 1.11 בגילאי 55-65 שנים ועל 1.25 בגילאי 65-74 שנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!