הפרעות שינה לאחר טראומה אורתופדית נותרות זמן רב (מתוך כנס AAOS)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS (American Academy of Orthopaedic Surgeons), עולה כי גם שנה לאחר שבר, עד אחד מכל חמישה חולים עשוי לסבול מהפרעות שינה, ועם איכות שינה ירודה ייתכנו בעיות נפשיות.

החוקרים מסבירים כי לעיתים קרובות מייחסים בעיות שינה לכאב עקב פציעה חדה, או לטיפול תרופתי שמקבל החולה. תרופות נרקוטיות עשויות להשפיע על מחזור השינה של המטופלים, וכך גם תרופות אחרות. עם זאת, מהמחקר עולה כי גם זמן רב לאחר השבר ולאחר סיום הטיפול התרופתי, חולים רבים עדיין סובלים מבעיות שינה, ואלו מצויים בקורלציה עם חסרים רגשיים.

החוקרים בחנו באופן פרוספקטיבי את המצב התפקודי של 1,095 חולים לאחר שברים שונים, כולל שבר של ההומרוס הפרוקסימאלי (111 חולים), רדיוס דיסטאלי (440 חולים), עצם הטיביה (109 חולים) ושבר קרסול (435 חולים).

החוקרים התבססו על כלים תקפים, עם מדד DASH (Disabilities of Arm, Shoulder, and Hand) בחולים עם שבר של הומרוס פרוקסימאלי ורדיוס דיסטאלי, ועל מדד SMFA (Short Musculoskeletal Functional Assessment) להערכת חולים עם שבר טיביה וקרסול. המשתתפים עברו הערכות לאחר 3, 6 ו-12 חודשים מהפציעה.

צוות החוקרים מצא בשלבי ההחלמה הראשונים של השבר כי ה המצב התפקודי והן המצב הנפשי קשורים עם איכות שינה ירודה. לאחר 12 חודשים, זוהה קשר בין המדד הרגשי לפי SMFA ובין שינה ירודה. כמו כן, לאחר שינה נמצא קשר בין מדד SF-36 Mental Health Index לחולים עם שבר רדיוס דיסטאלי (p=0.001). שיעורי ההפרעה בשינה לאחר 12 חודשים עמדו על 18% לאחר שבר הומרוס פרוקסימאלי או עצם הטיביה, 8% עם שבר רדיוס דיסטאלי ו-11% עם שבר קרסול.

למרות שהחולים יכלו לתפקד לאחר 12 חודשים, רבים עדיין סבלו משינה ירודה. המצב התפקודי שלהם היה טוב, אך הבריאות הנפשית של חולים עם הפרעות שינה הייתה ירודה.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן