הפרעה תפקודית נפוצה וממושכת בקשישים במהלך השנה הראשונה לאחר חבלה, אך ממחקר חדש עולה כי ייעוץ גריאטרי עשוי לסייע בהפחתת הפגיעה התפקודית.

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של ייעוץ גריאטרי שגרתי על המצב התפקודי של קשישים. הם מדדו את מצבם התפקודי לפני ולאחר חבלה טראומטית, תוך הערכת יכולתם לבצע חמש פעילויות של חיי היומיום (ADL או Activities of Daily Living) במהלך שנה: ניהול כספים, קניות, רחצה, הליכה לאורך החדר וביצוע עבודות בית קלות. הם ערכו השוואה בין בתוצאות בחולים בקבוצת ההתערבות (ייעוץ גריאטרי, 85 חולים) אל מול נתונים מקבוצת ביקורת רטרוספקטיבית (37 חולים).

המשתתפים בקבוצת ההתערבות נבחרו מבין כלל המבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה, שאושפזו במרכז טראומה ב-UCLA בתקופה שבין 1 בדצמבר, 2007 ועד 30 ביוני, 2010. הייעוץ השגרתי במרכז הרפואי כלל גריאטר שביקר כל יום במרכז הרפואי במטרה לזהות מצבי סיכון, לאבחן מקרים של דליריום, לסקור תרופות העלולות לגרום לנזק ולבחון את ההיסטוריה הפסיכו-סוציאלית.

החוקרים מצאו כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות לאחר שלושה ושישה חודשים. עם זאת, לאחר שנה אחת, בקבוצת ההתערבות נרשם שיפור גדול ב-0.67 פעילויות של חיי היומיום יותר מאשר בקבוצת הביקורת (p<0.03). החוקרים לקחו בחשבון גורמים שונים, כולל מין, מוצא/אתני, מצב מגורים, גיל, מחלות רקע, משך אשפו, שחרור ממוסד סיעודי או מוסד שיקומי, פרוצדורה כירורגית מכל סוג ומדדי ADL בסיסיים.

החוקרים מצאו כי התועלת הגדולה ביותר של ייעוץ גריאטרי תועדה בתחום הקניות של פריטים אישיים. מבין חמשת מרכיבי ADL, קניות זוהו כליקוי החדש הנפוץ ביותר לאחר חבלה בשתי קבוצות המחקר. עם זאת, שנה לאחר הפציעה, שכיחות ליקוי תפקודי במרכיב ה עמדה על 39% בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-89% בקבוצת הביקורת. קניות למוצרים אישיים, הפעילות היחידה המבוצעת מחוץ לבית, נחשבת לקשה ביותר מבין חמשת מרכיבי ADL.

מדובר במחקר הראשון שהדגים שיפור בתוצאות הודות לייעוץ של מומחה לגריאטריה באוכלוסיית חולים זו. האתגר הבא יהיה לקבוע אם מדובר בהתערבות משתלמת מבחינת מאזן עלות-תועלת.

JAMA Surgery. Published online November 27, 2013

לידיעה במדסקייפ