מחקר ישראלי חדש מראה כי קרע מלא של השרירים מסובבי הכתף מחלים מעצמו לעיתים נדירות בלבד (מתוך American Journal of Sports Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש שבוצע בידי קבוצת חוקרים ישראלית ממחלקת אורתופדיה במרכז הרפואי הדסה עין-כרם ובראשם ד”ר אורי ספרן, ואשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון American Journal of Sports Medicine, עולה כי קרעים מלאים בשרירים מסובבי הכתף (Rotator cuff) נוטים להחמיר בגודלם עם הזמן ורק לעיתים נדירות מחלימים ללא התערבות ניתוחית.

החוקרים מסבירים כי קרעים במלוא עובי השרירים מסובבי הכתף נוטים להחמיר בגודלם בכמחצית מהחולים בגילאי 60 שנים ומטה, ומציעים לפיכך כי יש לשקול טיפול ניתוחי כאפשרות הראשונה בחולים אלו, במטרה למנוע את העלייה הצפויה בגודל הקרע.

באשר לאפשרויות טיפול שאינן ניתוחיות, אלו מספקות לדברי החוקרים הקלה בכאבים ומשפרות את טווח התנועה במרבית החולים הסובלים מקרע סימפטומטי בשרירים מסובבי הכתף, ואולם עד כה לא ברור היה המהלך האנטומי הטבעי של קרעים אלו אשר אינם מטופלים בניתוח.

לפיכך, ביקשו החוקרים לעשות שימוש בבדיקות אולטראסאונד של הכתף על מנת להעריך את השינויים החלים בגודלם של קרעים במלוא עובי השרירים מסובבי הכתף אשר לא טופלו ניתוחית, במהלך שנתיים עד שלוש של מעקב, בקרב 51 חולים בגילאי 35 עד 60 שנים.

החוקרים מציינים כי 61 קרעים בקרב 51 חולים נצפו בבדיקות האולטראסאונד הראשוניות, וכי בבדיקת הביקורת זוהו 66 קרעים. הבדיקה בוצעה בשתי הכתפיים, ובידי אותו מבצע בכל מפגש.

החוקרים מדווחים כי שלושים (49%) מבין 61 הקרעים גדלו בחמישה מ”מ לפחות, 26 (43%) קרעים לא השתנו בגודלם, וחמישה (8%) ירדו בגודלם (מהם ארבעה קרעים נעלמו כליל).

לדברי החוקרים, ניכר כי קרעים בשרירים מסובבי הכתף עשויים במקרים מסוימים לרדת בגודלם, וכי התפישה הרווחת לפיה פגיעות בשרירים אלו מעולם אינן מחלימות בעצמן איננה מדויקת לחלוטין. הם מוסיפים כי איכות היווצרות הרקמה באתרי הקרע- לרבות שגשוג הסינוביה, היווצרות רקמת צלקת או רקמת גידים תקינה- עדיין אינה ברורה בקרעים מלאים של השרירים מסובבי הכתף.

הקרעים החדשים שנצפו בבדיקת הביקורת הגיעו לגודל ממוצע של 10.5 מ”מ, והיוו 24% מבין מסובבי הכתף השלמים שנצפו בבדיקות האולטראסאונד הראשוניות, מציינים החוקרים. בנוסף, קיומו של כאב עז בעת בדיקת הביקורת עמד בקורלציה מובהקת עם עלייה בגודל הקרע, ואולם לא נצפתה קורלציה בין הופעת קרעים חדשים בשרירים מסובבי הכתף ובין הגורמים שנבדקו, ובהם מין החולה, טראומה קודמת או כאב בעת בדיקת הביקורת.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים כי לא היה ביכולתם לדעת כיצד נתקבלה ההחלטה שלא לטפל בחולים אלו באופן שאינו ניתוחי. לפיכך, הם מסבירים, לא ניתן לדעת אם תוצאות אלו מייצגות וניתנות להכללה ביחס לכלל החולים הסובלים מקרעים בשרירים מסובבי הכתף בקבוצת גילאים זו.

לבסוף, מציעים החוקרים כי בדיקות דימות המבוצעות כמעקב עשויות להועיל בחולים אשר לא טופלו ניתוחית ואשר ממשיכים לחוות כאב, וזאת לצורך ניטור אחר גודל הקרע. לדבריהם, יתכן ויש מקום לתיקון ניתוחי באלו מהחולים בהם נצפית עלייה משמעותית קלינית בגודל הקרע.

Am J Sports Med 2011


לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן