מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש שבוצע בידי קבוצת חוקרים ישראלית ממחלקת אורתופדיה במרכז הרפואי הדסה עין-כרם ובראשם ד”ר אורי ספרן, ואשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון American Journal of Sports Medicine, עולה כי קרעים מלאים בשרירים מסובבי הכתף (Rotator cuff) נוטים להחמיר בגודלם עם הזמן ורק לעיתים נדירות מחלימים ללא התערבות ניתוחית.
החוקרים מסבירים כי קרעים במלוא עובי השרירים מסובבי הכתף נוטים להחמיר בגודלם בכמחצית מהחולים בגילאי 60 שנים ומטה, ומציעים לפיכך כי יש לשקול טיפול ניתוחי כאפשרות הראשונה בחולים אלו, במטרה למנוע את העלייה הצפויה בגודל הקרע.
באשר לאפשרויות טיפול שאינן ניתוחיות, אלו מספקות לדברי החוקרים הקלה בכאבים ומשפרות את טווח התנועה במרבית החולים הסובלים מקרע סימפטומטי בשרירים מסובבי הכתף, ואולם עד כה לא ברור היה המהלך האנטומי הטבעי של קרעים אלו אשר אינם מטופלים בניתוח.
לפיכך, ביקשו החוקרים לעשות שימוש בבדיקות אולטראסאונד של הכתף על מנת להעריך את השינויים החלים בגודלם של קרעים במלוא עובי השרירים מסובבי הכתף אשר לא טופלו ניתוחית, במהלך שנתיים עד שלוש של מעקב, בקרב 51 חולים בגילאי 35 עד 60 שנים.
החוקרים מציינים כי 61 קרעים בקרב 51 חולים נצפו בבדיקות האולטראסאונד הראשוניות, וכי בבדיקת הביקורת זוהו 66 קרעים. הבדיקה בוצעה בשתי הכתפיים, ובידי אותו מבצע בכל מפגש.
החוקרים מדווחים כי שלושים (49%) מבין 61 הקרעים גדלו בחמישה מ”מ לפחות, 26 (43%) קרעים לא השתנו בגודלם, וחמישה (8%) ירדו בגודלם (מהם ארבעה קרעים נעלמו כליל).
לדברי החוקרים, ניכר כי קרעים בשרירים מסובבי הכתף עשויים במקרים מסוימים לרדת בגודלם, וכי התפישה הרווחת לפיה פגיעות בשרירים אלו מעולם אינן מחלימות בעצמן איננה מדויקת לחלוטין. הם מוסיפים כי איכות היווצרות הרקמה באתרי הקרע- לרבות שגשוג הסינוביה, היווצרות רקמת צלקת או רקמת גידים תקינה- עדיין אינה ברורה בקרעים מלאים של השרירים מסובבי הכתף.
הקרעים החדשים שנצפו בבדיקת הביקורת הגיעו לגודל ממוצע של 10.5 מ”מ, והיוו 24% מבין מסובבי הכתף השלמים שנצפו בבדיקות האולטראסאונד הראשוניות, מציינים החוקרים. בנוסף, קיומו של כאב עז בעת בדיקת הביקורת עמד בקורלציה מובהקת עם עלייה בגודל הקרע, ואולם לא נצפתה קורלציה בין הופעת קרעים חדשים בשרירים מסובבי הכתף ובין הגורמים שנבדקו, ובהם מין החולה, טראומה קודמת או כאב בעת בדיקת הביקורת.
בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים כי לא היה ביכולתם לדעת כיצד נתקבלה ההחלטה שלא לטפל בחולים אלו באופן שאינו ניתוחי. לפיכך, הם מסבירים, לא ניתן לדעת אם תוצאות אלו מייצגות וניתנות להכללה ביחס לכלל החולים הסובלים מקרעים בשרירים מסובבי הכתף בקבוצת גילאים זו.
לבסוף, מציעים החוקרים כי בדיקות דימות המבוצעות כמעקב עשויות להועיל בחולים אשר לא טופלו ניתוחית ואשר ממשיכים לחוות כאב, וזאת לצורך ניטור אחר גודל הקרע. לדבריהם, יתכן ויש מקום לתיקון ניתוחי באלו מהחולים בהם נצפית עלייה משמעותית קלינית בגודל הקרע.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!