נמצא קשר בין עליה בקצב הלב לאחר פגיעה לבין התפתחות תעוקה פוסט-טראומטית בילדים (Arch Gen Psychiatry)

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות על קשר בין עוררות פיזיולוגית מוקדמת בעת פציעה לבין התפתחות של סימפטומי תסמונת תעוקה פוסט-טראומתית (PTSD) לאחר מכן בילדים. קצב לב מוגבר באופן אקוטי נקשר להתפתחות PTSD במבוגרים שחוו פגיעה, אך עד כה טרם נבדק הקשר בקרב ילדים ומתבגרים.  

במחקר נבדק הקשר בין קצב הלב שנמדד ביחידה לטיפול חירום במהלך מתן טיפול רפואי שגרתי לבין התפתחות של PTSD לאחר מכן בילדים שחוו פגיעת טראומה. במחקר השתתפו 190 ילדים ומתבגרים (בגילאי 8-17 שנים) שאושפזו לאחר שנפגעו בתאונות דרכים. הימצאות PTSD נבדקה לאחר 6 חודשים מזמן הפציעה באמצעות סקאלה להערכת PTSD בקרב ילדים ומתבגרים.

בקרב הילדים שבהם התפתחה PTSD חלקית או מלאה אכן נמדד קצב לב גבוה יותר בעת המיון הראשוני בבית החולים, בהשוואה לילדים שבהם לא התפתחה התסמונת (22.3 ± 109.6 פעימות לדקה לעומת 18.0 ± 99.7 פעימות לדקה). ילדים שבהם נמדד קצב לב מוגבר בעת ההגעה למיון (שהוגדר כקצב שווה או גבוה מערך של שתי סטיות תקן מקצב הלב הנורמלי במנוחה המתאים לגילם ולמינם), נמצאו בסבירות גבוהה יותר להתאים לקריטריוני הימצאות PTSD חלקית או מלאה בעת המעקב. תוצאה זו נתקבלה גם לאחר התאמת הממצאים לגיל ומין הנבדקים ולסוג הפגיעה (ערך OR מותאם של 2.4, 95%CI, 1.1-5.4).

החוקרים מסכמים כי הממצאים מעידים על חשיבות השגת הבנה טובה יותר של יחסי הגומלין בין התיפקוד הפיזיולוגי לבין התיפקוד הפסיכולוגי לאחר חוויה טראומתית. לטענתם, הבנה טובה יותר של התופעה בילדים עשויה לסייע להבין את האטיולוגיה של התגובות הפוסט-טראומתיות בילדים ולאפשר זיהוי של סמני הסיכון להתפתחות PTSD.

Arch Gen Psychiatry. 2005;62:335-340.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

עקומת גדילה בפגים

מקור: Seminars in Perinatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|12/05/2026

המאמר מציג סקירה מקצועית ומקיפה של המלצות מומחים (הכוללות ארגונים כגון AAP ו־ESPGHAN) בנוגע ליעדי הגדילה של פגים (Preterm neonates), תוך שימת דגש על נטישת הגישה של ‘מידה אחת מתאימה לכולם’ לטובת הערכה מותאמת אישית

חיזוי התפתחות שפה בילדים לאחר השתלת שבלול באמצעות AI

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|11/01/2026

אפילו ששתל שבלול הוא הטיפול היעיל ביותר לחירשות עמוקה בילדים, קיים שוני רב בתוצאות השפתיות. המחקר נועד לבדוק אם מודל בינה מלאכותית (Deep Learning) יכול לנבא את ההצלחה השפתית על בסיס הדמיה טרום־ניתוחית.

Clonidine כמונותרפיה לתסמונת גמילה מאופיואידים בילודים (Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|10/11/2024

מחקר אקראי חדש השווה את היעילות של Clonidine, אלפא-2 אגוניסט, בטיפול בתסמונת גמילה מאופיואידים בילודים (NOWS) במחקר שפורסם ב-Pediatrics. ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: קורטיקוסטרואידים במתן פומי יעילים בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לְאסתמה (בדרך כלל נצפים בילדים בני 6 ומעלה), אך אין להם השפעה בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לברונכיוליטיס (בדרך כלל נצפים בילדים מתחת לגיל 12 חודשים). כך עולה מסקירה שיטתית וממטה אנליזה חדשה שפורסמה ב- The Lancet Respiratory Medicine.

עדכון למחשבון ספסיס מוקדם בילודים על בסיס קוהורט עכשווי (Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/10/2024

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics מעדכן את מחשבון הספסיס המוקדם בילודים של Kaiser Permanente באמצעות נתונים עדכניים, ומציע ביצועים דומים למודל המקורי. ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן