בקרב תורמי כליה מבוגרים עם יתר לחץ דם תועד סיכון גבוה למחלת כליות סופנית, בהשוואה לתורמים באותו גיל ללא יתר לחץ דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Journal of the American Society of Nephrology.

החוקרים בחנו נתונים ממאגרי Medicare להשוואת תורמי כליה בגילאי 50 שנים ומעלה עם יתר לחץ דם, אל מול תורמים באותה קבוצת גיל ללא יתר לחץ דם. מטרתם הייתה לבחון את הסיכון למחלת כליות סופנית ואת שיעורי התמותה לאחר 15 שנים.

מדגם המחקר כלל 24,533 משתתפים שתרמו כליה בין 1999-2016. מבין אלו, 9% (2,265 משתתפים) אובחנו עם יתר לחץ דם בעת התרומה ולחץ הדם הממוצע לפני התרומה עמד על 138/80 מ”מ כספית.

בין השנים 2004-2016, החוקרים הגדירו יתר לחץ דם בנוכחות שימוש בתרופות לטיפול ביתר לחץ דם. מאחר ותיעוד טיפול ליתר לחץ דם לא היה זמין בשנים 1999-2003, הם הגדירו יתר לחץ דם במהלך תקופה זו כלחץ דם סיסטולי של 140 מ”מ כספית ומעלה או לחץ דם דיאסטולי של 90 מ”מ כספית ומעלה.

במהלך חציון מעקב של 7.1 שנים, 24 משתתפים פיתחו מחלת כליות סופנית ו-252 הלכו לעולמם.

בקרב משתתפים מבוגרים עם יתר לחץ דם לפני תרומת כליה תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של מחלת כליות סופנית לאחר 15 שנים, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם (0.8% לעומת 0.2%).

לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, קצב פינוי גלומרולארי משוער וקשר ביולוגי עם המקבל, באלו עם יתר לחץ דם לפני התרומה תועד סיכון גבוה פי שלוש למחלת כליות סופנית לאחר 15 שנים, בהשוואה לתורמים ללא יתר לחץ דם לפני התרומה (יחס סיכון של 3.04, p=0.01).

כאשר החוקרים הגבילו את ניתוח הנתונים לשנים בהם היו נתונים זמינים אודות טיפול ליתר לחץ דם (2004-2016) תועד קשר בולט עוד יותר. באלו שנטלו תרופות לאיזון לחץ הדם בעת התרומה תועד סיכון גבוה יותר מפי שש למחלת כליות סופנית, בהשוואה לאלו שלא נטלו תרופות אלו (יחס סיכון של 6.21, p=0.03).

עם זאת, בקרב תורמים עם ובלי יתר לחץ דם תועדו שיעורי תמותה דומים. התוצאות אודות מחלת כליות סופנית ותמותה נותרו ללא שינוי לאחר תקנון להשמנה.

CJASN. Published online June 25, 2019

לידיעה במדסקייפ