האם אלטרוקסין מעלה את הסיכון לשברים בקשישים? (BMJ)

ממחקר חדש שפורסם ב-BMJ עולה קשר בין מינון Levothyroxine (אלטרוקסין) ובין הסיכון לשברים בקשישים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרתירואידיזם כרוני עשוי להעלות את הסיכון לשברים, בעיקר בקשישים ובנשים לאחר-מנופאוזה שכבר מצויים בסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס ושברים.

מחקרים קודמים מצאו כי מינונים גבוהים, בהשוואה למינונים נמוכים של Levothyroxine והיפרתירואידיזם תת-קליני מלווים בצפיפות נמוכה של המינראלים בעצם ואיכות עצם, כפי שנקבע לפי בדיקת אולטרה-סאונד. עודף הורמוני תירואיד עשוי להשפיע גם על התפקוד הנוירו-מוסקולארי וכוח השרירים ולהגדיל את הסיכון להפרעות קצב ונפילות, שעשויים להגדיל את הסיכון לשברים, ללא תלות בצפיפות העצם.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של מינון Levothyroxine על הסיכון לשברים בקשישים. הם זיהו 213,551 מבוגרים בגיל 70 ומעלה, שקיבלו מרשם לטיפול ב-Levothyroxine בין 1 באפריל, 2002 ועד 31 במרץ, 2007. הם עקבו אחר הופעת שברים של שורש כף היד או האמה, הכתף, או החלק העליון של הזרוע, עמוד השדרה החזי, עמוד השדרה המותני והאגן, הירך, או עצם הירך, או הגפה התחתונה או הקרסול,.

קבוצת המקרים כללה חולים שאושפזו בשל שבר כלשהו, להם התאימו החוקרים עד 5 ביקורות שעדיין לא פיתחו שבר. יעד הסיום העיקרי של המחקר היה הסיכון שברים כפונקציה של נטילת Levothyroxine, שסווגו כטיפול נוכחי, כטיפול לאחרונה, כטיפול בעבר או כטיפול בעבר הרחוק. בקרב חולים שנטלו Levothyroxine בהווה, החוקרים השוו את הסיכון לזה של מתן מינון מצטבר גבוה (p>0.093), בינוני (0.0044-0.093 מ”ג ליום) ומינון מצטבר נמוך של Levothyroxine בשנה שטרם השבר.

מבין כ-22,000 החולים (10.4%) עם שבר במהלך המעקב, 18,108 (88%) היו נשים. הסיכון לשברים היה גבוה יותר משמעותית בחולים שנטלו Levothyroxine בהווה , בהשוואה לאלו שנטלו את הטיפול בעבר הרחוק, גם לאחר תקנון למספר גורמי סיכון. בהשוואה למינונים מצטברים נמוכים, מינונים מצטברים גבוהים ובינוניים לוו בסיכון מוגבר משמעותית לשברים בקרב אלו שנטלו את הטיפול בהווה (יחס סיכויים מתוקן של 3.45 ויחס סיכויים מתוקן של 2.62, בהתאמה).

במבוגרים בגיל 70 ומעלה, טיפול נוכחי ב-Levothyroxine לווה בעליה משמעותית בסיכון לשברים, עם קשר מנה-תגובה בולט. חשוב לנטר את הטיפול ב- Levothyroxineבמטרה להימנע ממינון-יתר באוכלוסייה זו.

BMJ. 2011;342:d2238, d2250

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן