מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Thyroid עולה כי גם 2-4 שנים לאחר אבחנת סרטן בלוטת התריס קיים עדיין חשש בקרב מטופלים ששרדו את הממאירות, רמז לכך שדרושים מאמצים גדולים יותר מצד אנדוקרינולוגים ואנשי צוות רפואי אחרים לסייע לחולים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע רבות אודות חשש על-רקע ממאירות בקרב מטופלים ששרדו ממאירות של בלוטת התריס עם פרוגנוזה טובה. מדגם המחקר כלל מגוון רחב של חולים עם אבחנה של ממאירות ממוינת של בלוטת התריס, אשר נכללו במאגרי Surveillance, Epidemiology, and End Results בשנים 2014-2015 ונשאלו 2-4 שנים לאחר האבחנה. התוצאים העיקריים נגעו לחשש בנוגע לטיפול, איכות החיים, בני משפחה בסיכון לממאירות בלוטת התריס, הישנות ותמותה.

לאחר הוצאת חולים עם מחלה חוזרת, פרסיסטנטית או מחלה מרוחקת, ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי גורמים שנקשרו עם חשש מפני הממאירות בקרב 2,215 מטופלים ששרדו ללא-מחלה.

מהנתונים עולה כי 41.0% מהמשתתפים דיווחו על חשש מפני תמותה, 43.5% חששו מפני נזקי הטיפול, 54.7% הביאו חשש מפני פגיעה באיכות החיים, 58.0% דאגו מפני הסיכון לממאירות בקרב בני המשפחה ו-63.2% חששו מפני הישנות המחלה.

לאחר תקנון לחומרת המחלה וניתוח רב-משתני שכלל מודלים שונים לכל תוצא, החוקרים זיהו חשש גדול יותר בקרב מטופלים עם רמת השכלה נמוכה יותר (דוגמת חשש מפני הישנות, תעודת בגרות או פחות מכך לעומת תואר ראשון או יותר מכך: יחס סיכויים של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 1.36-2.33). גיל מתקדם ומין זכר נקשרו עם פחות חששות ודאגות (למשל, חשש מפני הישנות, גיל 65 שנים ומעלה, בהשוואה לגיל של עד 44 שנים: יחס סיכויים של 0.28, רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.39).

החוקרים כותבים כי על רופאים להיות מודעים כי חששות ודאגות מהווים מרכיב חשוב בקרב מטופלים ששרדו ממאירות בלוטת תריס עם פרוגנוזה טובה. הם קוראים לנקוט מאמצים להקלה על החששות של המטופלים, בפרט בקבוצות פגיעות, כולל נשים, חולים צעירים ואלו עם רמת השכלה נמוכה.

Thyroid. Published online August 19, 2019

לידיעה במדסקייפ