מחקר חדש שפורסם ב-The Lancet מצא כי יש להימנע משליטה אינטנסיבית בלחץ הדם הסיסטולי למתחת מ-120 מ”מ כספית כדי למנוע פגיעה בהחלמה התפקודית של חולים שעברו כריתת פקקת אנדווסקולרית (תרומבקטומיה) בשל שבץ איסכמי חריף עקב חסימה תוך גולגולתית של כלי דם גדולים.
עד כה, לחץ הדם הסיסטולי האופטימלי לאחר כריתת פקקת אנדווסקולרית לשבץ איסכמי חריף לא היה ודאי. מטרת המחקר הייתה להשוות את הבטיחות והיעילות של טיפול להורדת לחץ דם לפי יעדי טיפול אינטנסיביים יותר לעומת אינטנסיביים פחות בחולים עם לחץ דם גבוה לאחר פרפוזיה חוזרת מטיפול אנדווסקולרי. החוקרים ערכו ניסוי מבוקר אקראי ב-44 בתי חולים, כאשר לחולים מתאימים (בגילאי 18 ומעלה) היה לחץ דם סיסטולי מוגבר מתמשך (מעל 140 מ”מ כספית למשך יותר מ-10 דקות) לאחר פרפוזיה מוצלחת עם כריתת פקקת אנדווסקולרית לשבץ איסכמי חריף מכל חסימה תוך גולגולתית של כלי דם גדולים. המטופלים חולקו באופן אקראי (1:1) לטיפול אינטנסיבי יותר (יעד לחץ דם סיסטולי <120 מ”מ כספית) או טיפול פחות אינטנסיבי (יעד 140-180 מ”מ כספית) שהושג תוך שעה אחת ונמשך למשך 72 שעות. תוצאת היעילות העיקרית הייתה התאוששות תפקודית, שהוערכה על פי התפלגות הציונים בסולם Rankin (טווח 0 [ללא תסמינים] עד 6 [מוות]) לאחר 90 יום.
בין 20 ביולי 2020 ל-7 במרץ 2022, 821 חולים חולקו באופן אקראי, והניסוי הופסק לאחר סקירת התוצאות ב-22 ביוני 2022, עקב חששות מתמשכים של יעילות ובטיחות. 407 משתתפים הוקצו לקבוצת הטיפול האינטנסיבי יותר ו-409 לקבוצת הטיפול הפחות אינטנסיבי. הסבירות לתוצאה תפקודית לקויה הייתה גדולה יותר בקבוצת הטיפול האינטנסיבי יותר מאשר בקבוצת הטיפול הפחות אינטנסיבי (OR 1.37 [95% CI 1.07-1.76]). בהשוואה לקבוצת הטיפול הפחות אינטנסיבי, לקבוצת הטיפול האינטנסיבית יותר הייתה הידרדרות נוירולוגית מוקדמת יותר (OR 1.53 [95% CI 1.18–1.97]) ושיעור נכות גדול יותר לאחר 90 ימים (OR 2.07 [95% CI 1.47–2.93]) אך לא היו הבדלים משמעותיים בדימום תוך מוחי סימפטומטי, ולא היו הבדלים מובהקים בתופעות לוואי חמורות או בתמותה בין הקבוצות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!