בחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי והשמנה תועדו שיעורי תמותה נמוכים יותר, בהשוואה לחולים עם מדד מסת גוף תקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Thrombosis and Haemostasias. עוד עולה מהמחקר כי בחולים עם תת-משקל תועד הסיכון הגבוה ביותר לתמותה ואירועי דמם מג’ורי.
מחקר GARFIELD-VTE הינו מחקר פרוספקטיבי, לא-התערבותי, אשר אישר את פרדוקס ההשמנה. מדובר בממצאים מפתיעים במידה מסוימת מאחר והשמנה זוהתה כגורם סיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי. מפתיע עוד יותר לגלות כי הסיכון לדימום מג’ורי ותמותה היה הגבוה ביותר בחולים עם תת-משקל, גם לאחר תקנון לממאירות.
מדגם המחקר כלל 10,869 חולים עם עדות אובייקטיבית לתרומבואמבוליזם ורידי מ-415 אתרים ב-28 מדינות. החוקרים סיווגו את החולים לפי מדד מסת הגוף: תת-משקל (214 חולים), משקל תקין (2,866 חולים), עודף-משקל (3,326 חולים) והשמנה (3,073 חולים). התוצאים שנבחנו כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה, הישנות תרומבואמבוליזם ורידי ודימומים מג’וריים.
מהתוצאות עולה כי למרות שתועדו שיעורי היארעות דומים של הישנות תרומבואמבוליזם ורידי בין הקבוצות, בחולים עם עודף-משקל (יחס סיכון של 0.75, רווח בר-סמך 95% של 0.63-0.89) או השמנת-יתר (יחס סיכון של 0.59, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.72) תועד לאחר 24 חודשים סיכון נמוך יותר לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לאלו עם מדד מסת גוף תקין. בנוסף, בחולים עם תת-משקל תועד סיכון מוגבר לאירועי דמם מג’ורי (יחס סיכון מתוקן של 2.45, רווח בר-סמך 95% של 1.41-4.26) ותמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 1.9, רווח בר-סמך 95% של 1.43-2.53) בהשוואה לאלו עם מדד מסת גוף תקין.
ממצאי המחקר מעידים כי הסיכון לאירועי דמם מג’ורי היה הגבוה ביותר בחולים עם תת-משקל והחוקרים וקוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע מהו משטר הטיפול האופטימאלי בחולים עם מדדי מסת גוף בטווחי קיצון.
J Thromb Haemost. 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!