הסיכון לתרומבואמבוליזם עורקי או ורידי גבוה יותר משמעותית בחולים עם מחלות ממאירות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין מחלה ממארת ובין תרומבוזיס ידוע היטב, אך אין מחקרים מבוססי-אוכלוסיה אודות הסיכון לתרומבואמבוליזם עורקי וורידי. כעת, הם אספו נתונים אודות למעלה מ-8.3 מיליון מטופלים באוסטריה בגילאי 0-90 שנים ממאגר Austrian Association of Society Security Providers לשנים 2006-07.
קודי ה-ICD-10 שימשו לזיהוי משתתפים עם היסטוריה של ממאירות או ממאירות פעילה, כאשר תרומבואמבוליזם עורקי או ורידי הוגדרו בנוכחות קוד אבחנה של אוטם לבבי, אירוע מוחי, תסחיף עורקי ותרומבואמבוליזם ורידי.
מבין 158,675 חולים עם היסטוריה של ממאירות, ב-8,559 (5.4%) זוהו קודי אבחנה המעידים על היסטוריה של תרומבואמבוליזם עורקי וב-7,244 (4.6%) תועדו קודי אבחנה של תרומבואמבוליזם ורידי. מנגד, מבין למעלה מ-8.1 מיליון משתתפים ללא ממאירות, 69,381 (0.9%) אובחנו עם תרומבואמבוליזם עורקי ו-29,307 (0.4%) אובחנו עם תרומבואמבוליזם ורידי. שיעורים אלו מקבילים לסיכון יחסי של 6.88 לתרומבואמבוליזם עורקי וסיכון יחסי של 14.91 לתרומבואמבוליזם ורידי.
השיעור הגבוה ביותר של אירועי תרומבואמבוליזם עורקי תועד בחולים עם ממאירויות בדרכי השתן (סיכון יחסי של 7.16) והנמוך ביותר תועד בחולים עם ממאירות אנדוקרינית (סיכון יחסי של 2.49). השיעור המקביל של תרומבואמבוליזם ורידי היה הגבוה ביותר בקרב חולים עם ממאירות של המזותל או רקמה רכה (סיכון יחסי של 19.35) והשיעור הנמוך ביותר תועד באלו עם ממאירות בחלל הפה והלוע (סיכון יחסי של 6.62).
הסיכון היחסי לתרומבואמבוליזם עורקי וורידי גבוה יותר משמעותית בחולים עם מחלה ממארת. ממצאי המחקר מעידים על קשר משמעותי בין ממאירות, תרומבואמבוליזם ורידי ועורקי ותומכים בסברה כי ישנם גורמי סיכון ומסלולים פתוביולוגיים משותפים לשתי המחלות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!