בחולים המאושפזים באופן אלקטיבי למחלקות כירורגיות ומצויים בסיכון בינוני-עד-גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי, מתן טיפול תרופתי בלבד למניעת תרומבואמבוליזם ורידי אינו-נחות בהשוואה למשלב טיפול תרופתי עם גרבי לחץ, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Health Technology Assessment.
מטרת המחקר הייתה להשוות את שיעורי תרומבואמבוליזם ורידי בחולים מאושפזים במחלקות כירורגיות, אשר הוגדרו בסיכון בינוני-עד-גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי, אשר טופלו בגרבי לחץ ו-LMWH (Low Molecular Weight Heparin, ) (טיפול סטנדרטי), או LMWH בלבד (קבוצת התערבות).
המחקר הרב-מרכזי, פרוספקטיבי, העדר-נחיתות, אקראי-מבוקר, כלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה בסיכון בינוני או גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי וללא התווית-נגד לטיפול ב-LMWH או גרבי לחץ. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבוצת התערבות או טיפול סטנדרטי.
התוצא העיקרי היה שיעורי תרומבואמבוליזם ורידי עד 90 ימים לאחר הניתוח. תוצא סיום משולב של פקקת ורידים עמוקים חדשה בגפה תחתונה, מוכחת באולטרה-סאונד, עם תסחיף ריאתי תסמיני ומוכח הדמייתית. תוצאי סיום משניים כללו את איכות החיים, היענות לשימוש בגרבי לחץ ו-LMWH במהלך אשפוז ותמותה מכל-סיבה.
מדגם המחקר כלל 1,905 משתתפים ו-1,858 נכללו בניתוח לפי כוונה לטפל. שיעורי התוצא העיקרי תועדו ב-16 מבין 937 חולים (1.7%) בקבוצת הטיפול ב-LMWH בלבד, בהשוואה ל-1.4% בקבוצת הטיפול ב-LMWH עם גרבי לחץ. ההבדל בסיכון בין טיפול ב-LMWH וטיפול ב-LMWH עם גרבי לחץ עמד על 0.30% (רווח בר-סמך 95% של 0.65%- עד 1.26%). מאחר ורווח בר-סמך 95% לא חצה את שולי העדר נחיתות של 3.5%, התוצאות מעידות על העדר-נחיתות של טיפול ב-LMWH בלבד.
ממצאי המחקר מעידים כי גרבי לחץ עשויים להיות מיותרים למניעת תרומבואמבוליזם ורידי במרבית החולים המאושפזים באופן אלקטיבי במחלקות כירורגיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!