במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות העדר מחקרים פרוספקטיביים במבוגרים עם מחלת לב מולדת, נוגדי-קרישה פומיים חדשים משמשים יותר ויותר במקום אנטגוניסטים לוויטמין K ומהווים כיום כמחצית מכלל נוגדי הקרישה הפומיים הניתנים לחולים אלו. מהנתונים עולה כי נוגדי קרישה פומיים חדשים לוו בעליה בסיכון ארוך הטווח לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השימוש בנוגדי-קרישה פומיים חדשים, בהשוואה לאנטגוניסטים לוויטמין K, במבוגרים עם מחלת לב מולדת.
החוקרים התבססו על נתוני מאגר המבוטחים הגדול ביותר בגרמניה, שכלל את כל המבוגרים עם מחלת לב מולדת שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K או נוגדי-קרישה פומיים חדשים. הם בחנו את הסיכון בין משטר הטיפול נוגד הקרישה ובין סיבוכים, כולל תמותה.
בין השנים 2005 ו-2018, השימוש בנוגדי-קרישה פומיים במבוגרים עם מחלת לב מולדת עלה באופן עקבי ותרופות אלו היוו 45% מנוגדי הקרישה שניתנו למבוגרים עם מחלת לב מולדת בשנת 2018.
בקרב מבוגרים עם מחלת לב מולדת תחת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים תועד שיעור גבוה יותר של אירועים תרומבואמבוליים (3.8% לעומת 2.8%), סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (7.8% לעומת 6.0%), דימומים (11.7% לעומת 9.0%) ותמותה מכל-סיבה (4.0% לעומת 2.8%) לאחר שנה אחת של טיפול, בהשוואה לאנטגוניסטים לוויטמין K.
לאחר תקנון נרחב למאפייני החולים, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים עדיין לווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 1.22, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.36) וסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.43, רווח בר-סמך 95% של 1.24-1.65), אך גם בסיכון מוגבר לאירועי דמם (יחס סיכון של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.29) במהלך מעקב ארוך-טווח.
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות השלמת מחקרים פרוספקטיביים בטרם ניתן יהיה לקבוע המלצות מבוססות בנוגע לשימוש בנוגדי-קרישה פומיים חדשים לטיפול במבוגרים עם מחלת לב מולדת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!