בעקבות מחקר ,DAPT אשר הקצה 11.554 מטופלים באקראי ל 2 קבוצות, כדי להשוות הארכת טיפול נוגד טסיות כפול מעבר לשנה עם אספירין ותיאנופירידין מבוקר אספירין ופלסבו, הורכב מחשבון המחשב סיכון, בעיקר לפי מאפיינים קליניים של המטופל, ופחות תלויי מורכבות ההתערבות (DAPT SCORE- 2015). המחשבון הגדיר אוכלוסייה בסיכון עם ניקוד של 2 ומעלה, העשויה להרוויח ( הקטנת אירועי איסכמיה פי 8 ) מטיפול כפול ארוך טווח מעל לשנה. בעקבות מטה אנליזה אחרת, על טיפול מעבר ל 6 חודשים, אשר הדגימה יתרון להארכת טיפול כפול גם לפי מורכבות הנגע המטופל ( GIUSTINO ET AL JACC 2016 ), החליטו החוקרים במחקר נוכחי,לבצע ניתוח נוסף של מחקר הDAPTולהתרכז הפעם בתוצאים, ביחס למאפיינים של מורכבות נגע המטרה (TARGET LESION ANATOMICALLY COMPLEX).כמו במחקר המקורי, נבחרו 6 קריטריונים:

1) PCI IN UNPROTECTED LM ,

2) קיום 2 נגעים לטיפול באותו עורק כלילי,

3) נגע באורך מעל 30 מ”מ,

4) התפצלות, כאשר קוטר הענף המתפצל מעל 2.5 מ”מ,

5) תומכן מונח בשתל ורידי או בהשקה,

 6) התערבות בנגע המכיל קריש.

להמשך הסקירה המלאה באתר האיגוד הקרדיולוגי