ע”פ מחקר חדש מה-Circ Cardiovasc Interv
הטיפול ב-ticagrelor (ברילינטה) בהשוואה ל-prasugrel (אפיאנט) במטופלים עם NSTEMI שעברו התערבות מילעורית (PCI) השיג עלייה גדולה יותר במהירות הזרימה בעורק הכלילי (CBFV) כאשר ניתנו מינונים נוספים של אדנוסין , מה שלדעת החוקרים עשוי להסביר את האפקט המיטיב שיש לטיקגרלור במטופלים אלה.
המחברים מציינים ברקע שטיקרגלור ופרסוגרל מעניקים אפקט אנטי-איסכמי עדיף על פני קלופידוגרל, עם תועלת נוספת של טיקגרלור המיוחסת למכנזים המקושר לאדנוסין.
מטרת החוקרים הייתה להשוות את האפקט של מינון תחזוקתי של טיקרגלור לזה של פרסוגרל על מהירות זרימת הדם בעורק הכלילי (CBFV) במהלך העלאת מינונים של אדנוסין הניתנים במתן תוך ורידי.
המחקר היה פרוספקטיבי, חד מרכזי, חד סמיות, מוצלב שבו השתתפו 56 מטופלים עם NSTEMI שטופלו ב-PCI וחולקו לקבלת טיקגרלור 90 מ”ג פעמיים ביום או פרסוגרל 10 מ”ג פעם ביום למשך 15 ימי טיפול. בסוף כל טיפול נעשתה מדידה של ה-CBFV באמצעות דופלר אקוקרדיוגרפי בתחילת המחקר ולאחר הוספת מינונים (לפי /140/110/80/50 ug לק”ג לדקה) של עירוי אדנוסין.
ה-CBFV המקסימלי מתחת לעקומה היה גבוה יותר עבור מטופלי הטיקגרלור בהשוואה לפרסוגרל, עם הפרש של 7.16 ריבועים פחותים (בטווח בר סמך של בין 2.61-11.7 , P=0.003) .
היחס של ערך המקסימלי של ה-CBFV לזה של תחילת המחקר היה גבוה יותר בטיקרגרלור בהשוואה לפרסוגרל ב-50,80 ו-119 ug לק”ג לדקה, אך לא ב-140 ug לק”ג לדקה של עירוי אדנוסין, עם הפרש ממוצעים מובהקים של 0.17 , 0.21 , 0.24 , והפרש לא מובהק של 0.14 , בהתאמה.
מסקנת החוקרים היא שבמטופלים עם NSTEMI העוברים PCI, טיקגרלור מגביר את ה-CBFV במידה רבה יותר מאשר פרסוגרל כאשר מתווספים מינונים של אדנוסין. החוקרים מוסיפים כי נתונים אלה עשויים לייצג את אופן הפעולה הפיליאוטרופי של טיקגרלור, מה שתורם ככל הנראה לאפקט המיטיב של הטיקרגלור במטופלים אלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!