בסקירה המוצגת ב-Archives of Internal Medicine מנתחים המחברים את תוצאות המחקרים הגדולים האחרונים שבחנו את הקלופידוגרל (פלויקס – Plavix ) באוכלוסיות יעד שונות. המחקרים שנכללו באנליזה כללו את ה”קפרי” (Clopidogrel vs Aspirin in Patients at Risk of Ischemic Events – CAPRIE ) ואת ה”קיור” (Clopidogrel in Unstable Angina to Prevent Recurrent Events -CURE) .
המסקנות העיקריות של האנליזה הן:
- תת קבוצות הנמצאות בסיכון גבוה בשני המחקרים הללו הגיבו בצורה טובה יותר לטיפול בפלויקס, בהשוואה לאוכלוסיות האחרות שהשתתפו במחקר.
- בקבוצות בסיכון גבוה בשני מחקרים אלה יש לצפות להטבה ושיפור קליני גבוהים יותר מאשר קבוצות אחרות בהשוואה לאספירין.
- במחקר ה-CAPRIE בלטה במיוחד קבוצת החולים עם היסטוריה של ניתוח מעקפים (CABG ) : ירידת סיכון יחסית של כ-29% לאירועים ואישפוזים חוזרים בהשוואה לטיפול באספירין. זוהי ירידה יחסית בסיכון הגבוהה מזו שנמצאה לכלל המשתתפים במחקר. קבוצות נוספות שנמצאה בהן תועלת מעל הממוצע היו חולי סוכרת, עם הסיטוריה של אירועים איסכמיים, וחולים עם היפרכולסטרולמיה.
- במחקר ה-CURE מתוך כלל הקבוצה שסבלה מ- nonST-elevation acute coronary syndrome תת הקבוצה שעברה צינתור, ונקראה במחקר קבוצת ה-PCI-CURE , אשר טופלה בפלביקס ואספירין, שיעור הירידה בסיכון היחסי לאירועים חוזרים היה לתקופה של החודש הראשון שלאחר הצינתור היה 30%, ולתקופת מעקב של עד שנה, הירידה בסיכון היחסי הייתה 31% . מאידך, כמעט ולא היה הבדל בשיעור הדימומים, כך שהמחברים טוענים שיחס התועלת/סיכון של השימוש בפלביקס בשילוב עם אספירין בקבוצה זו, בהשוואה לשימוש באספירין בלבד – הוא ברור ומובהק.
החוקרים מסכמים כי יש חשיבות רבה לביצוע ניתוחי תת קבוצות לצורך זיהוי המטופלים שעבורם טיפול משולב של פלויקס יהיה אפקטיבי ומשמעותי יותר לצורך קבלת ההחלטה הטיפולית, אשר צריכה לשקלל גם את הסיכונים (לדימום) ואת העלות הכלכלית.
Arch Intern Med. 2004;164:2106-2110.
–
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!