מחקר חדש שפורסם ב- Hypertensionבחן את ההשפעה של פעילות גופנית וטסטוסטרון על תפקוד האנדותל מרכיב מרכזי בבריאות כלי הדם. המחקר הראה כי לטיפול עורי בטסטוסטרון אין השפעה על תפקוד האנדותל, בעוד שלפעילות גופנית יש השפעה מטיבה על תפקוד זה.
תפקוד תקין של שכבת האנדותל הוא חלק בלתי נפרד מבריאות כלי הדם בבני אדם, וגיל מבוגר יותר ורמות טסטוסטרון נמוכות נמצאו כקשורות לתפקוד לקוי של האנדותל בקרב גברים. מחקר זה השווה את ההשפעות של טסטוסטרון ואימונים גופניים, כל גורם בנפרד וביחד, על אחוזי ההתרחבות בתיווך זרימה של כלי הדם (FMD) תלוית האנדותל ואחוזי התגובה לגליצרין טריניטראט לא תלוית אנדותל.
בניסוי מבוקר אקראי זה, השתתפו 80 גברים בגילאי 50 עד 70 שנים עם היקף מותניים של לפחות 95 ס”מ ורמות טסטוסטרון נמוכות בסרום (6-14 ננומטר/ליטר). המשתתפים במחקר חולקו אקראית לטיפול עורי ב-AndroForte5 (טסטוסטרון 5.0% w / v, 100 מ”ג / 2 מ”ל), או באינבו; ולפעילות גופנית נוספת בהשגחה או ללא אימון נוסף.
המחקר הראה כי הטיפול בטסטוסטרון העלה את רמות הטסטוסטרון בסרום (טסטוסטרון×זמן, P = 0.003), עד כדי כך ש-62% מהנבדקים בקבוצות טסטוסטרון היו עם רמות בסרום של מעל 14 ננומטר/ליטר טסטוסטרון, ואילו לטיפול בקבוצת האינבו לא הייתה כל השפעה על רמות הטסטוסטרון. אימוני ההתעמלות הגדילו את התרחבות כלי הדם בתיווך זרימה (פעילות גופנית×זמן, P = 0.033; טסטוסטרון+פעילות גופנית: +0.5, אינבו+פעילות גופנית: +1.0, לעומת טסטוסטרון+ללא אימון גופני נוסף: -0.7, אינבו+ללא אימון גופני נוסף: +0.2%), ואילו טסטוסטרון לא השפיע על ההתרחבות בתיווך זרימה, גם לא כתוספת לפעילות הגופנית (P> 0.05). לפעילות גופנית ולטיפול תרופתי בטסטוסטרון לא היו השפעה משמעותית על התגובה לגליצריל טריניטראט (P> 0.05).
המחקר הראה כי אימוני התעמלות שיפרו את הרחבת כלי הדם התלויה באנדותל, ואילו מתן טסטוסטרון במינונים טיפוליים לא השפיע על אחוז ההתרחבות בתיווך זרימה, לבד ובנוסף לאימון גופני. הרגישות של השריר החלק בכלי הדם לתחמוצת החנקן לא הושפעה על ידי פעילות גופנית, טסטוסטרון או שניהם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!