היכולת לנבא חזרה של גידול ראש־צוואר

מקור: Otolaryngology–Head & Neck Surgery
האם בדיקת minimal residual disease (MRD) המבוססת על tumor-informed circulating tumor DNA (ctDNA) יכולה לשמש כסמן פרוגנוסטי לאירועי חזרה של המחלה ולתמותה?

מטרת המחקר
להעריך אם בדיקת minimal residual disease (MRD) המבוססת על tumor-informed circulating tumor DNA (ctDNA) יכולה לשמש כסמן פרוגנוסטי לאירועי חזרה של המחלה ולתמותה אצל חולי סרטן קשקשי של הראש והצוואר (HNSCC), שלא קשור ב-HPV, וטופלו בטיפול ניתוחי ולאחריו adjuvant therapy.

הבדיקה נשענת על אפיון גנטי של הגידול המקורי (tumor-informed): יוצרים פרופיל מוטציות ספציפי לכל מטופל, ואז מחפשים את אותו פרופיל בדם. כך היא רגישה ומהימנה יותר מאשר בדיקות ctDNA שאינן מותאמות אישית (tumor-agnostic).

עיצוב המחקר
אוכלוסייה: 40 מטופלים עם HNSCC מקומי-מתקדם, רובם (95%) עם מחלה לא תלויה ב-HPV. תקופת גיוס: דצמבר 2020 – מרץ 2022.

בדיקות ctDNA: לפני ניתוח, לפני תחילת טיפול משלים, בתוך 6-שבועות מסיום הטיפול, במהלך מעקב לאחר סיום הטיפול.

ניתוח סטטיסטי: Kaplan-Meier להערכת הישרדות חופשית-מחזרת מחלה (RFS) והישרדות כוללת (OS); Cox multivariable לבחינה ביחס לגורמי סיכון ידועים.

תוצאות עיקריות
זיהוי ctDNA: שיעור זיהוי ctDNA לפני ניתוח היה גבוה מאוד (~97%).

50% מהמטופלים חוו חזרה של המחלה במהלך המעקב.

חשיבות MRD חיובי: MRD חיובי בתוך 6 שבועות מהטיפול קשור לתוצאות גרועות:

MRD חיובי במהלך המעקב היה קשור באופן משמעותי ל־RFS גרוע.

זמן החציון מזיהוי MRD ועד לזיהוי קליני של הישנות היה כ-5 חודשים – כלומר ctDNA הקדימה באופן משמעותי את גילוי ההישנות הקלינית.

ניתוח רב־משתני: גם לאחר התאמה לגורמי סיכון אחרים, MRD חיובי נשאר אסוציאטיבי באופן עצמאי עם RFS ו־OS נמוכים יותר.

משמעות קלינית: בדיקת tumor-informed ctDNA MRD עשויה לשמש ביומרקר בלתי פולשני לזיהוי מטופלים עם סיכון גבוה לחזרת המחלה ותמותה מוקדמת לאחר טיפול כירורגי וטיפול משלים.

השיטה יכולה לתמוך במעקב מותאם אישית: זיהוי מוקדם של MRD עשוי להתריע על הישנות עוד לפני שהיא מתבטאת קלינית או בדימות.

מגבלות המחקר: גודל מדגם קטן (40 חולים), ולכן יש לפרש את התוצאות בזהירות.

רוב החולים היו HPV-negative, מה שמגביל את ההכללה לכלל ה־HNSCC כולל HPV-positive (הן מבחינת ביולוגיה והן מבחינת תגובה טיפולית).

המעקב היה קצר יחסית (לפחות 12 חודשים בלבד), ודרוש מעקב ארוך־טווח כדי לבחון הישנות מאוחרת או יתרונות הישרדות ארוכי טווח.

למאמר

פרופ’ יוסף אלידן הקתדרה ע”ש לאשה אייזן באוטולרינגולוגיה (אמריטוס) מחלקת אף, אוזן גרון וניתוחי ראש־צוואר, בית החולים האוניברסיטאי של הדסה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

Dragonfly Flap לשחזור נקבים גדולים במחיצת האף

מקור: Laryngoscope
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|06/05/2026

המאמר מציג טכניקה אנדוסקופית חדשנית המיועדת לתיקון נקבים נרחבים במחיצת האף (Nasal Septal Perforation – NSP), שהם אתגר כירורגי משמעותי בשל המחסור ברקמה וסקולרית זמינה לסגירה ללא מתח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן