כ-20% מהחולים שעברו ניתוח פיתחו דליריום לאחר ביחידת ההתאוששות לאחר הניתוח, כאשר הסיכון היה גבוה יותר משמעותית באלו שדיווחו על רמות גבוהות של חרדה טרם ההתערבות הניתוחית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Anaesthesiology.

המחקר הפרוספקטיבי, תצפיתי, נערך בבית חולים בשווייץ בין ינואר 2023 עד ינואר 2024 ונועד לבחון אם תוצאים לפי דיווחי מטופלים וחוויות המטופלים עשויים להשפיע על הסיכון לדליריום לאחר-ניתוח. מדגם המחקר כלל 1,412 מבוגרים (גיל ממוצע של 58.8 שנים, 51.2% נשים) שעברו ניתוח אלקטיבי או דחוף ונשארו ביחידת התאוששות לאחר הפרוצדורה. במסגרת המחקר הוקפד על יישום יוזמת Safe Brain Initiative, הכוללת גישות מולטי-דיציפלינריות, לא-תרופתיות, לאופטימיזציה של בריאות המוח סביב התערבות ניתוחית.

החולים דיווחו על כאב, חרדה, דחק, צמא ובחילות בסולם של 0-10 בארבע נקודות זמן: לפני הניתוח, בהגעה ליחידת התאוששות, בעת השחרור מיחידת התאוששות ובנקודה הגרועה ביותר שלהם במהלך השהות ביחידה.

התוצא העיקרי היה דליריום לאחר-ניתוח, אשר הוגדר כמדד Nursing Delirium Screening Scale של 2 נקודות ומעלה.

מהנתונים עולה כי שיעורי דליריום לאחר-ניתוח עמדו על 19.6% מהחולים ביחידת התאוששות; באלו שחוו דליריום תועדו רמות גבוהות יותר של כאב, חרדה ודחק, בהשוואה לאלו ללא עדות לדליריום לאחר ניתוח.

רמות גבוהות יותר של חרדה לפני הניתוח (מדד Numeric Rating Scale של מעל 7 נקודות) ניבאו באופן בלתי-תלוי התפתחות דליריום לאחר-ניתוח (p=0.012).

משך השהות ביחידת התאוששות, זמן ניתוח העולה על 3 שעות, סוג ההרדמה ורמות גבוהות של כאב לפני הניתוח זוהו כמנבאים משמעותיים של דליריום לאחר-ניתוח (p<0.05). כאב לאחר-ניתוח, חרדה, בחילות והקאות ביחידת התאוששות נטו לפחות עם הזמן, ייתכן וזאת משנית ליישום היוזמה לטיפול לאופטימיזציה של בריאת המוח.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות הרבה של כאב, חרדה ודחק לפני ניתוח על הסיכון להתפתחות דליריום לאחר-ניתוח ואת החשיבות של הערכה פסיכולוגית קדם-ניתוחית והתערבויות לזיהוי ותמיכה בחולים בסיכון.

Eur J Anaesthesiology, Aug 22, 2025

לידיעה במדסקייפ