ההשפעה של גירוי לשד עצם על שיעורי החלמה לאחר תיקון ארתרוסקופי של מסובבי הכתף (Am J Sports Med)

גירוי לשד העצם (Bone Marrow Stimulation) לא הוביל לשיפור החלמה בחולים לאחר תיקון ארתרוסקופי של מסובבי הכתף ולא הוביל לשיפור בתוצאות לאחר-ניתוח או בטווח התנועה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Sports Medicine.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של חמישה מחקרים שדיווחו על שיעורי החלמה ותוצאים לפי דיווחי המטופלים להערכת תוצאות גירוי לשד עצם לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף. מדגם המחקר כלל 499 ניתוחים לתיקון ארתרוסקופי עם או ללא הוספת גירוי לשד העצם.

מהנתונים עולה כי שיעורי ריפוי היו דומים בבדיקות הדמיה בין חולים לאחר גירוי לשד עצם (83.3%) ואלו בהם לא הושלמה התערבות זו (79%) לאחר מעקב ממוצע של 6-29 חודשים. החוקרים קבעו כי ההבדל בשיעורי החלמה בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית.

מהנתונים עולה עוד כי אין הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בתוצאים לאחר-ניתוח, כולל במדד Constant Score (הבדל ממוצע של 1.41) ומדד American Shoulder and Elbow Surgeons Scores (הבדל ממוצע של 0.77). לאחר ניתוח נתונים משני מחקרים שדיווחו על טווח תנועה, החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בכיפוף קדמי (הבדל ממוצע של 2.45 מעלות) וסיבוב חיצוני (הבדל ממוצע של 0.81 מעלות) בעת ביקור מעקב אחרון.

החוקרים כותבים כי הוספת גירוי לשד העצם לתיקון ארתרוסקופי של מסובבי הכתף עשוי להוביל למשך ניתוח ארוך יותר, סיכון גבוה יותר לשברי גבשושית ועליה בסיכון להתנתקות העוגן בחולים עם אוסטיאופורוזיס. ממצאי המחקר אינם תומכים בהוספת גירוי לשד העצם במטרה לשפר את תוצאות הערבויות לתיקון מסובבי הכתף.

Am J Sports Med, Jan 22, 2024

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן