יתרונות נשיאת משקל מוקדמת לאחר קיבוע קרסול בקשישים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Orthopedic Foot & Ankle Society)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Orthopedic Foot & Ankle Society עולה כי נשיאת משקל בשלב מוקדם לאחר שחזור פתוח וקיבוע פנימי של קרסול עקב שבר לא-יציב אינה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים מג’וריים בקשישים.

במחקר הרטרוספקטיבי אספו החוקרים נתונים דמוגרפיים, כמו גם מידע אודות מחלות רקע, סיווג Lauge-Hansen, פציעות נלוות, מרווח זמן עד נשיאת משקל, שיטת קיבוע וסיבוכים ב-112 חולים מעל גיל 60 שנים שעברו שחזור פתוח וקיבוע פנימי של שברי קרסול לא-יציבים בין 2015 ו-2022. הם מציינים כי החולים נשאו משקל בהיקף של 50% במשך 2-3 שבועות לאחר-ניתוח עד החלמת החתך לפני התקדמות לנשיאת משקל לפי יכולת לאחר הסרת התפרים.

התוצאים שנבחנו כללו את איחוי והחלמת השבר, שמירה על עמדת השבר בבדיקות הדמיה, כישלון חומרה, סיבוכי פצע וצורך בניתוח חוזר.

מהנתונים עולה כי החולים לא פיתחו סיבוכים מג’וריים, דוגמת כישלון חמורה, אובדן שחזור, צורך בניתוח חוזר או דלקת מפרקים מואצת לאחר טראומה, בעקבות נשיאת משקל בשלב מוקדם לאחר הניתוח. עם זאת, תועדו 14 סיבוכים מינוריים, כולל עיכוב ריפוי פצע, זיהומים באתר הניתוח והסרת חומרה בשל תסמינים משנית לחומרה.

ממצאים אלו תומכים במגמה הגוברת של נשיאת משקל בשלב מוקדם לאחר ניתוח שבר קרסול, כאשר בקשישים לאחר ניתוח שחזור פתוח וקיבוע פנימי של שבר קרסול, נשיאת משקל בשלב מוקדם לאחר הניתוח לא לוותה בסיכון לסיבוכים מג’וריים ותועד מספר קטן יחסית של סיבוכי רקמה רכה.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Orthopedic Foot & Ankle Society

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן