מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMJ Open עולה כי רמות אלבומין נמוכות בדם לפני ניתוח מלוות בסיכון מוגבר לסיבוכים בטווח הקצר לאחר ניתוח לכריתה חלקית של הכבד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות אלבומין נמוכות בדם לפני התערבות ניתוחית מלוות בסיכון מוגבר לסיבוכים, כולל תמותה לאחר-ניתוח קרדיווסקולארי, נוירוכירורגי, אורתופדי או טראומה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין רמות אלבומין בדם לפני הניתוח ובין התוצאות הקליניות לאחר ניתוח כבד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם רמות אלבומין נמוכות בדם לפני כריתה חלקית של הכבד מלוות בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר-ניתוח.
מחקר PHYDELIO (או PHYsostigmine prophylaxis for liver resection patients at risk for DELirium and postoperative cognitive dysfunction) הינו מחקר תצפיתי שכלל 154 חולים שטופלו במרכז רפואי יחיד בגרמניה עם נתונים זמינים אודות רמות אלבומין בדם לפני ההתערבות הניתוחית. היפואלבומינמיה הוגדרה בנוכחות ריכוז אלבומין בדם של פחות מ-35 גרם/ליטר.
מדגם המחקר כלל 32 חולים (20.8%) עם היפואלבומינמיה ן-122 חולים (79.2%) ללא היפואלבומינמיה.
התוצאים שנבחנו כללו את הסיבוכים לאחר-ניתוח לפי סיווג Clavien (בינוני: I, II; מג’ורי: III), משך אשפוז ביחידת טיפול נמרץ, משך אשפוז בבית החולים ושיעורי הישרדות שנה לאחר הניתוח.
מהנתונים עולה כי היפואלבומינמיה לפני-ניתוח לוותה בסיכון גבוה פי שלוש לסיבוכים מג’וריים לאחר ההתערבות הניתוחית (יחס סיכויים של 3.05, רווח בר-סמך 95% של 1.197-7.775, p=0.019) לאחר תקנון לגיל, מין, מצב תפקודי לפי סיווג ASA, אבחנה קדם-ניתוחית ומדד Child-Pugh. הן משך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ והן משך האשפוז בבית החולים היו ארוכים יותר משמעותית בחולים עם היפואלבומינמיה טרם הניתוח (יחס סיכויים של 2.573, רווח בר-סמך 95% של 1.015-6.524 ויחס סיכויים של 1.296, רווח בר-סמך 95% של 0.254-3.009, בהתאמה).
שיעורי ההישרדות לאחר שנה אחת היו דומים בין חולים עם היפואלבומינמיה וחולים ללא רמות אלבומין נמוכות בדם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בחשיבות הפרוגנוסטית של רמות אלבומין בדם בחולים המופנים לניתוח כבד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!