האם קרע מלא בצולבת יכול להחלים ללא ניתוח? – מאמר אורח מאת אדי רון, ספורט-תרפיסט מומחה לפילאטיס שיקומי, מלווה ומשקם פציעות של ספורטאים בינלאומיים

קרע ברצועה הצולבת הקדמית הינה פציעה נפוצה בפעילות ספורטיבית שיש בה קפיצות בלימות ושינויי כיוון. עד לא מזמן הדעה הרווחת הייתה שהרצועה הצולבת הקדמית, ה- ACL, אינה יכולה להחלים, ולכן ההמלצה הייתה ניתוח לשחזור הרצועה ויפה שעה אחת קודם, בייחוד כי הדבר כרוך היה בתהליך שיקום ארוך.

במהלך מונדיאל 2022, המגן הצרפתי לוקאס הרננדז, נפצע במהלך משחק מול אוסטרליה. לאחר המשחק התגלה שמדובר בקרע ברצועה והרננדז נותח מיידית. ביירן מינכן אף הודיעו שהרננדז שוקל פרישה עקב הפציעה, אך לבסוף השחקן החליט שלא לפרוש.

קרעים בצולבת זו הפציעה הנפוצה ביותר בקרב ספורטאים.  20% סובלים מפגיעת רצועה נוספת במהלך השנתיים שלאחר הפגיעה, וישנם סימנים לשינויים ניווניים מוקדמים אצל 79%.

תופעת הקרעים נמצאת בעלייה בשנים האחרונות והאוכלוסיה הנמצאת בסיכון הגבוה ביותר הם ספורטאים צעירים וזאת במיוחד בגלל שאימוני הספורט שהם מבצעים נעשים בצורה אינטנסיבית יותר ומגיל צעיר יותר מבעבר.

בביצוע ניתוח לשחזור רצועה נלקחים שתל או רקמה משריר ההמסטרינג או מגיד הקוודרספס – הגיד שבתוכו יושבת פיקת הברך, לצורך שחזור של הרצועה המקורית. ההיגיון מאחורי הפעולה הוא שברך ללא רצועה קדמית, תסבול מחוסר יציבות ותעלה את הסיכון לפציעה חמורה יותר ותוביל לתהליך שחיקה מוקדם של סחוסי הברך. על כן, ניתוח לשחזור מקנה לברך את היציבות שהיא צריכה כדי לעמוד בעומסים שספורט ופעילות גופנית מייצרים ומפחית משמעותית את הסיכוי לנזק עתידי.

ב-2010 פורסם מחקר KANON, מחקר ראשון מסוגו שהשווה השלכות בין 121 צעירים בגילאי 18-35 פעילים עם קרע אקוטי ברצועה הצולבת הקדמית. 62 עברו ניתוח לשחזור הרצועה ושיקום, 59 הנוספים נשלחו לשיקום בלבד עם אופציה לניתוח שחזור עתידי.

המחקר מצא שבין אלו שנותחו לעומת אלו שעברו שיקום ללא שחזור, נראו מעט מאוד הבדלים בקריטריונים חשובים כמו כאב, חוסר יציבות בברך, שינויים מבניים ושחיקה, תפקוד ביומיום ואיכות החיים בטווח של 2-5 שנים מארוע הפציעה.

מעבר לכך, בסקירה חוזרת של מחקר kanon שפורסמה ממש לאחרונה, מצאו החוקרים שכ-53% מהמטופלים שעברו שיקום תנועתי בלבד ראו ב- mri במעקב של שנתיים שהרצועה החלימה. למטופלים שהחלימו היו פחות סיבוכים והשפעות שליליות בכל הפרמטרים שבדקו – כאב, נפיחות, תפקוד ספורטיבי ואיכות חיים.

הסקירה הזו בעצם משנה את התמונה. עד היום לא בדקו את האופציה של החלמה ספונטנית של רצועה ולכן גם לא יכלו לדעת על מערכת היחסים של רצועה שהחלימה לבין חזרה לתפקוד של המטופל.  עכשיו שמערכת היחסים הזו תתחיל להיחקר, סביר שנראה את ההשפעה שלה על תהליך קבלת ההחלטות בפציעות מהסוג הזה, בעתיד הקרוב.

MRI לא תמיד קובע את המשך הטיפול: למרות הטכנולוגיה המדהימה של בדיקות ההדמיה וחשיבותן באבחנה מבדלת, אפשר לומר בביטחון שבמקרה של קרעים בצולבת, רצוי לתת יותר משקל לתמונה הקלינית: בדיקות יציבות, טווחים, כוח ומבחנים כמו מבחן המגירה או מבחן לחמן אשר בודקות חוסר יציבות בברך. אפשר ללמוד ממחקר מ-2017 שפורסם ב journal of sport rehabilitation, שהשווה ביכולות האבחנה של מבחנים קליניים לעומת mri. במחקר גילו שבאבחנה של קרע ברצועה הצולבת המבחנים הקליניים קיבלו דירוג גבוהה יותר בספציפיות שלהן.

ב-2019 פורסם מאמר ב – American Journal of Sports Medicine המסכם הנחיות למניעת קרע צולבת בקרב ספורטאיות צעירות: הסקירה כללה 18 מחקרים, בקרב מעל 27,000 מתאמנות. מהמאמר עולה כי אימוני NMT neuromuscular training  לחיזוק פלג גוף תחתון הצליחו להפחית קרעים בקרב האוכלוסייה הצעירה.

ייתכן שתרגילי חיזוק ומניעה יכולים לא רק להפחית את מקרי הפציעה כפי שראינו במחקרים אלה, אלא גם להפחית את הנזק הרחב המתלווה פעמים רבות, כמו קרע של המיניסקוס וקרע של מבנים נוספים בברך. בנוסף, חיזוק פלג גוף תחתון לפני ניתוח עשוי להפחית את משך זמן השיקום ולהשפיע על הצלחת הניתוח.

אדי רון הוא ספורט-תרפיסט מומחה לפילאטיס שיקומי, מלווה ומשקם פציעות של ספורטאים בינלאומיים

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

4 תגובות
  • ז

    זיוה גינוסר

    28.1.2023

    ככתב עת רפואי היה חשוב שתפנו לאיש מקצוע מתוך מקצועות הבריאות (פיזיותרפיה למשל). יש רבים שעובדים עם ספורטאים בוינגייט ובקבוצות הספורט , לפנות למטפל שלא ברורה הכשרתו, ואין במדינה חוק מי יכול לקרוא לעצמו ספורטרפיסט, בניגוד לאנשי מקצועות הבריאות שהכשרתם מעוגנת בחוק.

  • מ

    מערכת האתר

    28.1.2023

    ההחלטה של המערכת לפרסם את המאמר כמאמר אורח התבססה על ההערכה שהמאמר נכתב באופן מקצועי ומבוסס תוך הבאת מקורות ומחקרים תומכים . אם יש הערות או תגובות למסקנות ולהמלצות המחבר - נשמח בודאי להציגן ולפרסמן.

  • א

    אלעד סבן

    15.6.2023

    מה זה מחקר kanon?
    והאם אפשר לקבל הפנייה לסקירה שפורסמה ממש עכשיו?
    ובאופן כללי, כדאי לצרף רפרנסס למאמרים

    • מ

      מערכת האתר

      16.6.2023

      בגוף המאמר יש קישור למחקר kanon, מחקר שפורסם ב-bmj
      לנוחיותך להלן הקישור

      https://bmjopensem.bmj.com/content/8/Suppl_1/A3.2

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן