מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology עולה כי עיכוב בטיפול במלנומה מלווה בעליה בשיעורי התמותה מכל-סיבה ובשיעורי התמותה על-רקע מלנומה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעורי היארעות מלנומה ממשיכים לעלות בקרב מבוגרים, כאשר לפי ההערכות בשנת 2020 תועדו כ-100,350 מקרים חדשים ו-6,850 מקרי תמותה. מחקרים קודמים הצביעו על השפעות שונות של עיכוב בטיפול כנגד הממאירות על הישרדות החולים.
החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שכלל 108,689 חולים עם מלנומה פולשנית בתכנית SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results) בין השנים 2010 ו-2016.
בקרב חולים עם עיכוב של 1-2 חודשים בין אבחנת מלנומה ובין הטיפול תועדה עליה משמעותית ביחס הסיכון המתוקן לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.09, p=0.001). יתרה מזאת, עם עליה במשך העיכוב בין האבחנה ועד הטיפול כנגד מלנומה חלה עליה ביחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה.
שיעורי התמותה ספציפית עקב מלנומה עלו בהיקף הגדול ביותר בחולים בהם חל עיכוב של 3-5 חודשים במתן טיפול (יחס סיכון של 3.604, p<0.0001) ובחולים בהם חל עיכוב של 6 חודשים ומעלה מהאבחנה ועד מתן טיפול כנגד מלנומה (יחס סיכון של 3.669, P<0.0001). החוקרים לא זיהו קשר בין עיכוב בטיפול ובין שיעורי התמותה ספציפית למלנומה בחולים עם מחלה בשלב 3.
החוקרים כותבים כי מתן טיפול מוקדם כנגד מלנומה עורית עשוי להיות עשוי להיות מלווה בשיפור שיעורי התמותה מכל-סיבה ותמותה ספציפית עקב הממאירות העורית. עיכוב של חודש אחד בהתחלת טיפול כנגד מלנומה בשלב 1 עשוי להיות מלווה בעליה בשיעורי תמותה מכל-סיבה, כאשר עיכוב של 3-5 חודשים בהתחלת הטיפול לאחר אבחנת מלנומה עשוי להיות מלווה בשיעורים הגבוהים ביותר של תמותה ספציפית למלנומה.
Journal of the American Academy of Dermatology 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!