במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהחולים עם עדות לזיהום SARS-CoV-2 סביב ניתוח צפויים לפתח סיבוכים נשימתיים לאחר הניתוח, לצד שיעורי תמותה גבוהים.
במסגרת המחקר מדווחים החוקרים על שיעורי התמותה לאחר 30 ימים ועל הסיבוכים הנשימתיים בחולים עם עדות לזיהום בתר-ניתוחי בנגיף SARS-CoV-2. המחקר הבינלאומי, רב-מרכזי, כלל חולים מ-235 בתי חולים ב-24 מדינות אשר הופנו להתערבות ניתוחית ונמצאו חיוביים לנגיף הקורונה בתוך שבעה ימים לפני או 30 ימים לאחר הניתוח. התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה 30 ימים לאחר ניתוח. התוצא המשני העיקרי היה סיבוכים ריאתיים, אשר כללו דלקת ריאות, תסמונת מצוקה נשימתית חדה, או הנשמה לא-צפויה לאחר הניתוח.
המחקר כלל 1,128 חולים אשר נותחו בין תחילת ינואר ועד סוף מרץ השנה, מהם 835 חולים (74.0%) נדרשו לניתוח חירום ו-280 (24.8%) הופנו לניתוח אלקטיבי. ב-294 חולים הייתה הוכחה לזיהום הנגיפי עוד טרם ניתוח.
שיעורי התמותה לאחר 30 ימים עמדו על 23.8% (268 מבין 1,128 חולים). סיבוכים ריאתיים תועדו ב-577 מבין 1,128 החולים (51.2%); שיעורי התמותה לאחר 30 ימים בקרב חולים אלו עמדו על 38% (219 מבין 577 חולים).
מניתוח הנתונים עלה כי הסיכון לתמותה לאחר 30 ימים היה גדול יותר בקרב גברים (יחס סיכויים של 1.75, p<0.0001), אלו בגילאי 70 שנים ומעלה לעומת חולים מתחת לגיל 70 שנים (יחס סיכויים של 2.30, p<0.0001), חולים עם מדד ASA (American Society of Anesthesiologists) של 3-5 לעומת אלו עם מדד בדרגה 1-2 (יחס סיכויים של 2.35, p<0.0001), אבחנה של מחלה ממארת לעומת אבחנה שפירה או מיילדותית (יחס סיכויים של 1.55, p=0.046), ניתוח חרום לעומת ניתוח אלקטיבי (יחס סיכויים של 1.67, p=0.026) וניתוח מג’ורי לעומת התערבות מינורית (יחס סיכויים של 1.52, p=0.047).
החוקרים כותבים כי הסף להתערבות ניתוח במהלך מגפת COVID-19 צריך להיות גבוה יותר מהרגיל, בפרט בגברים בגילאי 70 שנים ומעלה. הם ממליצים לשקול דחיית השלמת התערבויות ניתוחיות לא-דחופות ולתמוך בטיפול שמרני לדחיית או מניעת צורך בניתוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!