האם ניתן לנבא הופעת דליריום לאחר-ניתוח לא-לבבי? (BMC Anesthesiol)

במאמר שפורסם בכתב העת BMC Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה חדשה, בה ניסו לסכם את העדויות אודות סמנים מעבדתיים ובדיקות הדמיה לפני-ניתוח, העשויים לסייע בניבוי דליריום לאחר ניתוח לא-לבבי. מהסקירה עלה כי CRP (C-Reactive Protein) הינו הסמן המבטיח ביותר לחיזוי דליריום לאחר-ניתוח.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית במאגרי MEDLINE, EMBASE, Cochrane Database, PsychINFO, PubMed ו-ClinicalTrials.gov, אשר פורסמו עד ינואר 2018. הם התמקדו במחקרים שבחנו סמנים בדם או בדיקות הדמיה לחיזוי דליריום לאחר ניתוח וכללו כלי הערכה תקף לזיהוי דליריום לאחר-ניתוח.

הסקירה כללה 34 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, עם סך כולל של 4,424 משתתפים. במבין אלו, 19 מחקרים תיארו בדיקות מעבדה (Interleukin-6, Insulin-like Growth Factor 1, CRP, Cholinesterases, גנוטיפ Apolipoprotein E, רמות ויטמינים נמוכות, ריכוז אלבומין נמוך, GGT), עשרה מחקרים תיארו בדיקות נוזל שדרה (פרקורסרים של מונואמין, מלטונין, חלבונים העולים במצבים אקוטיים, S100B ו-Neurofibrillary Tangles) וחמישה תיארו בדיקות הדמיה.

שני מחקרים היו בסיכון גבוה להטיה בשל חוסר-בהירות אודות מדידת התוצאים והמשתתפים במחקר.

מהנתונים עולה קשר מובהק בין רמות CRP ובין דליריום לאחר-ניתוח בחמישה מחקרים. באשר לסמנים אחרים, אלו נבחנו במחקר אחד בלבד או במספר מחקרים אך עם תוצאות סותרות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי הסקירה מעידים כי CRP הינו הסמן המבטיח ביותר לחיזוי דליריום לאחר-ניתוח לא-לבבי. עם זאת, הם מוסיפים כי עדיין מצויים בשלבים מוקדמים לזיהוי סמנים ובדיקות הדמיה המנבאים דליריום באוכלוסיה זו.

BMC Anesthesiol. 2019;19(25) 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן