תוצאות התערבות ניתוחית לא השתנו משמעותית במקרים בהם המנתח הראשי היה מעורב ביותר ממקרה אחד בו-זמנית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA. עם זאת, החוקרים זיהו סימנים לסיכון מוגבר במקרים בהם בוצעו מספר ניתוחים במקביל, כאשר אלו כללו ניתוח מעקפים או מקרים בסיכון גבוה.
החוקרים מדווחים כי מבין 66,430 ניתוחים שזוהו ברשומות הרפואיות של קבוצת Multicenter Perioperative Outcomes Group, 12% מהניתוחים בוצעו באופן חופף. בדומה לכך, מבין 207 הניתוחים שנכללו במחקר הנוכחי, 73% בוצעו במקביל, כך שבממוצע 12% מהפרוצדורות הניתוחיות בוצעו באופן חופף.
הניתוחים הנפוצים שבוצעו במקביל, כאשר המנתח ביצע לפחות שני ניתוחים בו-זמנית, כללו החלפה מלאה של מפרק הירך או הברך, ניתוח עמוד-שדרה, ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים וקרניוטומיה.
שיעורי התמותה הלא-מתוקנים היו דומים במקרים בהם בוצעו מספר ניתוחים במקביל (2.1%) או כאשר מדובר היה בניתוח יחיד (1.6%). שיעורי התמותה באשפוז, תוך תקנון למאפייני המנתח-פרוצדורה ומאפייני החולים היו גם כן דומים (1.9% לעומת 1.6%) ולא זוהו הבדלים בשיעור הסיבוכים (14% לעומת 11.7%).
ניתוחים שבוצעו במקביל ארכו זמן ארוך יותר, הן בניתוח לא-מתוקן (237 לעומת 169 דקות) והן בניתוח מתוקן של הנתונים (204 לעומת 173 דקות) ובכל אחת מתתי הקבוצות שנבחנו במחקר.
החוקרים בחנו גם באופן ספציפי תוצאות ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים ומצאו כי ניתוחים חופפים לוו בשיעורים גבוהים יותר של תמותה באשפוז (4% לעומת 2.2%) ושיעור סיבוכים גבוה יותר (34.5% לעומת 30.2%).
ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בעדויות לפיהן ניתן להשלים ניתוחים חופפים במקרים רבים. עם זאת, בכל הנוגע לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת בטיחות גישה זו.
JAMA 2019; 321 (8):762-772
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!