במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב תשושי נפש לאחר כריתת אדרנל, מדדי תשישות גבוהים יותר מלווים בסיכון גבוה יותר מגיל מבוגר לסיבוכים לאחר-ניתוח.
מדגם המחקר כלל 4,043 חולים, כאשר 3,091 מהם (76.5%) השלימו ניתוח כריתת אדרנל בגישה לפרוסקופית. מרבית החולים אובחנו עם גידולים שפירים (53.9%), כאשר ב-553 חולים (13.7%) הניתוח בוצע בשל גידול ממאיר וב-1,310 חולים (32.4%) לא ניתן היה לסווג את המאפיינים הפתולוגיים של הגידול. חציון גיל המשתתפים עמד על 53 שנים ו-270 חולים היו מעל גיל 53 שנים. במרבית החולים מדד תשישות-נפש עמד על 0 או 1, אך ב-2,827 חולים (7%) תועד מדד תשישות של 3 ומעלה.
שיעור הסיבוכים לאחר 30 ימים עמד על 8% (324 מקרים). הסיבוכים הנפוצים ביותר כללו דימומים שדרשו עירוי (128 חולים, 3.2%), דלקת ריאות (61 חולים, 1.5%), הנשמה מכאנית לאורך למעלה מ-48 שעות (57 חולים, 1.4%) ואלח דם (57 חולים, 1.4%). פרוצדורות לפרוסקופיות לוו בשיעור סיבוכים נמוך יותר, בהשוואה לפרוצדורות פתוחות (4.3% לעומת 20%) ומשך אשפוז קצר יותר (2.9 לעומת 7.7 ימים).
בחולים עם גידולים שפירים תועדו גם פחות סיבוכים, בהשוואה לחולים עם גידולים ממאירים (6.2% לעומת 16.1%) ומשך אשפוז קצר יותר (3.7 לעומת 5.9 ימים). מדד תשישות גבוה יותר לווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ואשפוז ממושך יותר, ללא תלות בסוג הניתוח או האבחנה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר זה, תשישות נפש לוותה בשיעור גבוה יותר של סיבוכים לאחר כריתת אדרנל, גם כאשר זו בוצעה בגישה לפרוסקופית. הממצאים תומכים בהערכת תשישות-נפש בבחירת חולים לניתוחי אדרנל, גם במקרים בהם מדובר בפרוצדורה לפרוסקופית.
JAMA Surg 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!