מחקרים קודמים הדגימו כבר את הערך הפרוגנוסטי של גילוי עקבות טרופונין בנסיוב במצבים שונים.
לפי חוקרי מחקרVISION,רק מיעוט הסיבוכים הקרדיו וסקולריים פוסט ניתוחיים מתגלים (כPMIאוperioperative myocardial injury). בין 21842 המנותחים ב23 מרכזים בעולם במחקר הנ”ל, 20% הדגימו טרופונין מוגבר אך ללא כל קליניקה של אוטם ספונטני מטיפוס 1 ( כT1MI) ב 93% המחקר הדגים עליה מדורגת בתמותה ברמות עולות של טרופונין קרדיאלי בעל רגישות גבוהה ( כhs cTnT).
מטרת המחקר:
האם בדיקה רוטינית, ברצף של רמת טרופונין לפני הניתוח (מחקר ראשון הבודק באופן סיסטמתי גם לפני) ולאחריו מנבא תוצא של תמותה, בפילוח לפי סיווג:PMI
· כאשרPMIלא קרדיאלי כ-PMIextra cardiacכלל: ספסיס, או תסחיף ריאתי, אוCVA
· וכל עליה טרופונין אחרת סווגה כcardiac PMI.
שיטות:
מחקר פרוספקטיבי אבחנתי, אשר הקצה את כל המנותחים העוקבים בין 2014-2015 שאושפזו לביצוע ניתוח לא קרדיאלי, במרכז אוניברסיטאי באזל שוויץ, עם תקופת אשפוז פוסט ניתוחית מוערכת מעל יממה, הנחשבים בסיכון מוגבר.
בכל המגויסים למחקר נבדקו רמות טרופונין כ hs cTnT, כרוטינה לפני ואחרי הניתוח. הוגדרPMIכהפרש אבסולוטי ברמת hs cTnT≥14nglבין לפני, ולאחר הניתוח.
בוצעה גם השוואה של תמותה ביןPMIעם או ללא קריטריוניםנוספים שלאוטם ספונטנילפי:
סימפטומים איסכמיים,
שינוי אק”ג חדש,
עדות הדמיתי של נזק מיו קרדיאלי, או
הדגמת קריש בעורק כלילי.
ל לסקירה המלאה באתר האיגוד הקרדיולוגי
ל
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!