מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של סדרות מקרים עולה כי פרוצדורת Anterior Palatoplasty (AP) הינה בעלת יעילות מתונה בטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרוצדורת UPPP (Uvulopalatopharyngoplasty) הינה הניתוח הנפוץ ביותר לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה, אך שיעורי הכשלון נעים סביב 30-90% מהמקרים. פרוצדורת CAPSO (Cautery-Assisted Palatal Stiffening Operation), שדווחה לראשונה בשנת 2000, מלווה בשיעורי הצלחה של עד 77%. בשנת 2009, חוקרים תיארו גרסה שונה של CAPSO, שזכתה לשם AP.
החוקרים זיהו שישה דיווחים רלבנטיים, כולם סדרות מקרים, עם 170 חולים. המעקב נע בין שלושה חודשים ועד 33.5 חודשים. שיעורי ההצלחה הניתוחית הכוללים עמדו על 60.6%, כאשר במחקרים הפרטניים נעו בין 45.2% ועד 86%.
ארבעה מחקרים תיארו סיבוכים, שכללו כאב, תחושת גוש, דימום אפי ורגורגיטציה. לא תועדו מקרים של שינוי בקול או חסימת דרכי אוויר.
אחד החסרונות של פרוצדורת AP נובע מכך שהפרוצדורה מטפלת רק בחלק אחד של דרכי האוויר העליונות. ככלל אצבע לניתוחי דום נשימה חסימתי בשינה, יש לזהות את כל אתרי חסימת דרכי אוויר בטרם ביצוע כל ניתוח לשינוי מקטעים חסומים ולהשגת התוצאות הניתוחיות הטובות ביותר.
המועמדים לפרוצדורה הם חולים עם חסימה מבודדת של אזור ה-Velopharyngeal, עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה קלה-עד-בינונית, שאינם יכולים לסבול טיפול CPAP במידה וישנם מאפיינים אנטומיים מסוימים, דוגמת שקדים קטנים.
בשל העדר מחקרים השוואתיים ואקראיים-מבוקרים, הנתונים הזמינים אינם מספקים בכדי להציג עדויות מוצקות המאשרות כי פרוצדורת AP הינה פרוצדורה מספקת כטיפול לדום נשימה חסימתי בשינה.
Otolaryngol Head Neck Surg 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!