במאמר שפורסם במהדורת ינואר של כתב העת Gut מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי צריכה רבה של בשר אדום, בפרט בשר אדום לא-מעובד, מלווה בסיכון מוגבר לדיברטיקוליטיס.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 46,461 גברים להערכת הקשר בין צריכת בשר אדום (סך בשר אדום, בשר אדום לא-מעובד, בשר אדום מעובד, עוף ודגים) והסיכון להיארעות דיברטיקוליטיס.
הגברים לקחו חלק במחקר Health Professionals Follow-Up Study והיו בגילאי 40-75 שנים בעת הגיוס למחקר בשנת 1986. במהלך 26 שנות המעקב (עד 2012), הגברים השיבו לשאלונים כל שנתיים לאיסוף נתונים דמוגרפיים, נתונים אודות אורחות חיים, היסטוריה רפואית ותוצאות מחלה, וכל ארבע שנים אספו נתונים אודות צריכה תזונתית.
במהלך 651,970 שנות-מעקב תועדו 764 מקרים של דיברטיקוליטיס. בגברים בחמישון העליון של צריכת בשר אדום תועד הסיכון הגבוה ביותר להיארעות דיברטיקוליטיס (סיכון יחסי של 1.58) בהשוואה לגברים בחמישון התחתון בקטגוריה זו. הסיכון היחסי נקבע לאחר תקנון למשתנים דוגמת צריכת סיבים, גיל, פעילות, טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, הרגלי עישון ומדד מסת גוף.
החוקרים מצאו כי קשר זה היה בולט יותר עם בשר לא-מעובד (סיכון יחסי לחמישון העליון לעומת התחתון של 1.51), בהשוואה לבשר אדום מעובד (סיכון יחסי של 1.03). עוד הם מדווחים כי הסיכון היחסי לדיברטיקוליטיס עלה ב-18% עם כל מנת בשר אדום נוספת בשבוע, אך הסיכון התייצב לאחר שש מנות בשבוע.
בנוסף, מהנתונים עלה כי החלפת עופות או דגים במנה אחת של בשר אדום לא-מעובד בכל יום הפחיתה את הסיכון היחסי ב-20%, לאחר תקנון למשתנים אחרים.
החוקרים לא זיהו סיכון מוגבר לדיברטיקוליטיס על-רקע צריכת דגים או עופות.
Gut. Published online January 9, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!