הערכת תשישות לפני ניתוח עשויה לסייע בניבוי שיעורי התמותה והידרדרות קוגניטיבית בקשישים המיועדים לפרוצדורות לבביות, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית חדשה, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Annals of Internal Medicine.

החוקרים זיהו 25 מחקרים שבחנו את הקשר בין תשישות נפש ובין תמותה או הידרדרות קוגניטיבית לאחר שישה חודשים ומעלה מפרוצדורה לבבית בחולים בגילאי 60 שנים ומעלה. הפרוצדורות סווגו כפרוצדורות מג’וריות (ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים או ניתוח מסתם וותין) או פרוצדורה זעיר פולשנית (החלפת מסתם וותין בצנתור). תשעה כלים להערכת תשישות נפש נבחנו בקבוצת הניתוח המג’ורי ו-13 בקבוצת ניתוח זעיר פולשני.

החוקרים אספו נתונים אודות 18,388 חולים לאחר ניתוח מג’ורי ו-5,177 חולים לאחר פרוצדורה זעיר פולשנית. בקבוצת הניתוח המג’ורי, החוקרים מצאו כי במחקרים שהתבססו על כלים להערכת תשישות המבוססים על מרכיב יחיד, מרחק הליכה בשש דקות, ריכוז אלבומין נמוך ופעילויות יומיומיות, תואר קשר בין תלות ובין עליה של פי 2.4-3.6 בסיכון לתמותה או סיבוכים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים מג’וריים.

בחולים לאחר פרוצדורה זעיר-פולשנית, השימוש במדדי תשישות המבוססים על מרכיב יחיד העיד על עליה של פי 1.2-3.2 בשיעורי התמותה בחולים עם הפרעה במערכת שריר-שלד או הפרעה נוירולוגית, באלו שהשתמשו במכשירי עזר ובאלו עם מדדים נמוכים במבחן הליכה בשש דקות. השימוש במדדי תשישות נפש הכוללים מספר מרכיבים בקבוצה זו הצביע על תוצאות וריאביליות; עם זאת, תשישות נפש לוותה בעליה של פי 1.9-5.6 בסיכון לתמותה. מחקרים להערכת תוצא משולב של תמותה ומצב תפקודי ירוד זיהו עליה של פי 2.6-2.8 בסיכון בקבוצה זו.

שמונה מחקרים השוו ישירות מדדי תשישות נפש ומצאו כי מדדים אובייקטיביים של תפקוד גפה תחתונה, דוגמת מבחן הליכה בשש דקות או מבחן TUG (Timed Up and Go) היו מנבאים טובים יותר ממבחנים קוגניטיביים, הערכות סובייקטיביות או דיווח עצמי על ליקוי במוגבלות. החוקרים מציינים עוד כי בסיכומו של דבר, מדדי תשישות הכוללים מספר מרכיבים ניבאו טוב יותר תמותה ממדדים המבוססים על מרכיב יחיד.

Ann Intern Med. Published online August 23, 2016

לידיעה במדסקייפ