ארבעה מאפיינים קליניים וארבעה מאפיינים אנדוסקופיים עשויים לנבא דלקת אאזנופילית של הוושט (Eosinophilic Esophagitis) בדרגת דיוק גבוהה, ללא צורך בביופסיה, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית, במאמר חדש שפורסם במהלך חודש אוגוסט בכתב העת American Journal of Gastroenterology.
המאפיינים הקליניים כוללים גיל צעיר, מין זכר ונוכחות דיספגיה ואלרגיה למזון. המאפיינים האנדוסקופיים כוללים טבעות בוושט, חריצים, פלאקים והעדר בקע סרעפתי. מדד זה עשוי לסייע בהערכת הסבירות הקלינית לדלקת אאזנופילית של הוושט ובמקרים בהם הסבירות מאוד נמוכה, ניתן לוותר על דגימת ביופסיה.
מדגם המחקר כלל 81 מקרים של דלקת אאזנופילית של הוושט שאובחנה על-פי הקריטריונים המקובלים ו-144 ביקורות עם תסמינים של פגיעה בתפקוד הוושט, אך שלא ענו על הקריטריונים לדלקת אאזנופילית של הוושט.
בהשוואה למקרים ללא דלקת אאזנופילית של הוושט, אלו עם דלקת אאזנופילית של הוושט היו צעירים יותר (38 לעומת 52 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר של גברים (60% לעומת 38%) ולבנים (93% לעומת 82%), וכמעט כולם התלוננו על דיספאגיה (98%). הן בקבוצת המקרים והן בקבוצת הביקורת תועדו שיעורים גבוהים של אטופיה (69% לעומת 58%, p=0.09), אך אלרגיה למזון הייתה נפוצה יותר באלו עם דלקת אאזנופילית של הוושט (43% לעומת 15%).
רק ב-4% מהחולים עם דלקת אאזנופילית של הוושט תוצאות בדיקה אנדוסקופית היו תקינות, עם טבעות (78% לעומת 10%), חריצים (86% לעומת 6%) ופלאקים (47% לעומת 3%) שהיו נפוצים כולם יותר בקרב חולים עם דלקת אאזנופילית של הוושט. מנגד, בקע סרעפתי היה פחות נפוץ בחולים עם דלקת אאזנופילית של הוושט (14% לעומת 54%). בבדיקה היסטולוגית, במקרים של דלקת אאזנופילית של הוושט זוהו 141 אאזנופילים בשדה בעוצמה גבוהה, בממוצע, בהשוואה ל-3 תאים לשדה בעוצמה גבוהה בקבוצת הביקורת.
החוקרים מצאו כי שילוב של גיל צעיר, מין זכר, דיספאגיה ואלרגיה למזון, ביחד עם ממצאים אנדוסקופיים הכוללים טבעות, חריצים, פלאקים והעדר בקע סרעפתי היה מנבא משמעותי לדלקת אאזנופילית של הוושט.
Am J Gastroenterol 2015
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!