מבוגרים המיועדים לניתוח עמוד-שדרה זוכרים פחות ממחצית מהסיכונים המוזכרים במהלך שיחות עם רופאים בתהליכי הסכמה מדעת (Spine)

במאמר שפורסם בכתב העת Spine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי למרות הסבר מקיף אודות הסיכונים האפשריים בניתוחי עמוד-שדרה בטרם קבלת הסכמה מדעת, החולים אינם מצליחים לזכור את מרבית הסיכונים הניתוחיים הנידונים, עם ירידה בזכרון הפרטים לאורך זמן.

מטרת המחקר הייתה לכמת את שיעור הסיבוכים הניתוחיים אותם זוכרים המטופלים לאחר שיחת הסבר עם הרופאים במהלך תהליכי הסכמה מדעת לקראת ניתוח עקב דפורמציה של עמוד השדרה.

לאור השיעורים הגבוהים של סיבוכים במבוגרים לאחר ניתוח עמוד-שדרה, חשוב לקבל את ההחלטה בשיתוף עם המטופלים, ולהבטיח כי המטופלים מקבלים את כל המידע אודות הסיכונים האפשריים ומצליחים לזכור את הדיונים לפני הניתוח אודות הסיבוכים האפשריים, על-מנת לצמצם תביעות רשלנות.

החוקרים בחנו אם המטופלים זכרו את 11 הסיבוכים הנפוצים ביותר. המצב המנטאלי נבחן על-בסיס מבחן מיני-מנטל. המשתתפים דירגו באופן סובייקטיבי את תהליכי הסכמה מדעת ולאחר הניתוח השלימו מבחן זיכרון ואת מבחן מיני-מנטל בחמש נקודות זמן שונות: בעת השחרור מבית החולים, לאחר 6-8 שבועות, לאחר 3 חודשים, 6 חודשים ושנה לאחר הניתוח. עוד נאסף מידע מבני המשפחה במהלך שלוש נקודות הזמן הראשונות לצרכיי השוואה.

מדגם המחקר כלל 56 חולים. למרות דירוג תהליכי הסכמה כחשובים (חציון מדד כולל של 10/10; מדד וידאו של 9/10), חציון זיכרון המטופלים עמד על 45% מיד לאחר הדיון והסרטון ובהמשך ירד ל-18% לאחר 6-8 שבועות ושנה לאחר הניתוח. חציון זיכרון בני המשפחה נטה להיות גבוה יותר ועמד על 55% מיד לאחר הניתוח ו-36% שישה עד שמונה שבועות לאחר הניתוח.  תפישת חומרת הסיבוכים הייתה שונה משמעותית בין החולים והמנתחים. מדדי התפקוד המנטאלי הדגימו ירידה זמנית ומשמעותית בהשוואת המצב לפני הניתוח ועד לשחרור, אך היו גבוהים יותר לאחר שנה אחת.

החוקרים קוראים לערוך מאמצים לשיפור תהליכי הסכמה מדעת, על-מנת שהמטופלים יזכרו טוב יותר את הסיכונים הניתוחיים האפשריים.

Spine. 2015;40(14):1079-1085

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן