השוואה בין טיפול ניתוחי ולא-ניתוחי במבוגרים עם שבר עם תזוזה של עצם הכתף (JAMA)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם שבר עם תזוזה של עצם הכתף הפרוקסימאלית, עם מעורבות הצוואר הכירורגי, אין הבדל משמעותי בין טיפול ניתוחי וטיפול לא-ניתוחי בתוצאות הקליניות המדווחות ע”י החולים לאחר שנתיים מהופעת השבר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את התועלת הקלינית של טיפול ניתוחי ולא-ניתוחי במבוגרים עם שברים עם תזוזה של החלק הפרוקסימאלי של עצם הכתף, עם מעורבות הצוואר הניתוחי.

מדובר במחקר רב-מרכזי, אקראי, בשם PROFHER (Proximal Fracture of the Humerus Evaluation by Randomization), אליו גויסו 250 חולים בגילאי 16 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 66 שנים; 77% נשים) שאושפזו למחלקות אורתופדיות ב-32 מרכזים רפואיים בבריטניה, בתקופה שבין ספטמבר 2008 ועד אפריל 2011 בתוך שלושה שבועות מהשבר עם תזוזה על החלק הפרוקסימאלי של עצם הכתף עם מעורבות הצוואר הניתוחי. החולים היו במעקב במשך עד שנתיים (עד אפריל 2013) ו-215 עם נתוני מעקב מלאים. ניתוח הנתונים העיקרי כלל נתונים אודות 231 חולים (114 חולים בקבוצת הטיפול הניתוחי ו-117 חולים בקבוצת הטיפול הלא-ניתוחי).

במסגרת המחקר בוצע קיבוע של הכתף או החלפה של ראש עצם הכתף. טיפול לא-ניתוחי כלל קיבוע עם מתלה.

התוצא העיקרי היה מדד Oxford Shoulder Score (בטווח 0-48, כאשר מדד גבוה יותר מעיד על תוצאות טובות יותר) כפי שנקבע במהלך השנתיים לאחר השבר, עם איסוף נתונים לאחר 6, 12 ו-24 חודשים. גודל המדגם התבסס על הבדל בעל חשיבות קלינית מינימאלית של 5 נקודות במדד זה. תוצאים משניים כללו את מדד SF-12 (Short-Form 12), סיבוכים, טיפול נוסף ותמותה.

מהנתונים עולה כי אין הבדלים משמעותיים במדד Oxford Shoulder Score הממוצע לאחר שנתיים (39.07 נקודות בקבוצת הטיפול הניתוחי לעומת 38.32 נקודות בקבוצת הטיפול השמרני, p=0.48) או בנקוודות זמן אינדיבידואליות. כמו כן, לא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במהלך שנתיים במרכיב הגופני הממוצע של מדד SF-12 או במרכיז הנפשי; בשיעור הסיבוכים על-רקע הניתוח או שבר הכתף, בצורך בניתוח נסף או בטיפול נוסף לכתף. כמו כן, לא תוארו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה (9 חולים בקבוצת הטיפול הניתוחי לעומת 5 חולים בקבוצת הטיפול השמרני, p=0.27). במהלך השהות בבית החולים לאחר הניתוח תועדו בקבוצת הטיפול הניתוחי 10 סיבוכים רפואיים (שני אירועים קרדיווסקולאריים, שני אירועים נשימתיים, שני סיבוכים גסטרואינטסינאליים וארבעה סיבוכים אחרים).

ממצאים אלו אינם תומכים במגמה להעדפת התערבות ניתוחית בחולים עם שברים עם תזוזה בחלק הפרוקסימאלי של עצם הכתף.

JAMA. 2015;313(10):1037-1047

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן