הופעה חדשה של פרפור פרוזדורים סביב התערבות ניתוחית, בעיקר לא-לבבית, מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים בתוך שנה אחת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Journal of the American Medical Association.
לתוצאות עשויות להיות השלכות משמעותיות על הטיפול הבתר-ניתוחי בחולים. מהקשר שזוהה במחקר עולה כי בעוד שמקרים רבים של פרפור פרוזדורים בתר-ניתוחי לאחר ניתוח לבבי מהווים תגובה מבודדת לדחק עקב הניתוח, פרפור פרוזדורים סביב ניתוח לא-לבבי עשוי לנבוע מגורמים לאתיולוגיות אחרות לפרפור פרוזדורים בהקשר של סיכון לאירועים תרומבואמבוליים עתידיים.
מדובר במחקר עוקבה של חולים שעברו ניתוח מג’ורי בבתי חולים בקליפורניה, בתקופה שבין 2007-2011. מבין למעלה מ-1.7 מיליון חולים מתאימים למחקר, 24,711 (1.43%) אובחנו עם הופעה חדשה של פרפור פרוזדורים סביב התערבות ניתוחית ו-13,952 (0.81%) אובחנו עם אירוע מוחי איסכמי לאחר השחרור מבית החולים, במהלך מעקב ממוצע של 2.1 שנים.
פרפור פרוזדורים סביב התערבויות ניתוחיות במהלך ניתוח לבבי ולא-לבבי לווה בסיכון ארוך-טווח גבוה יותר לאירועים מוחיים, לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, ביטוח רפואי ומחלות לב וכלי דם המעלים את הסיכון לאירועים מוחיים או פרפור פרוזדורים סביב ניתוחים (יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2, מחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב, מחלת כלי דם היקפיים, מחלת כליות כרונית ומחלת ריאות חסימתית כרונית).
עם זאת, הקשר בין פרפור פרוזדורים בתר-ניתוחי ובין אירועים מוחיים היה בולט יותר עם ניתוחים לא-לבביים, בהשוואה לניתוחים לבביים (p<0.001).
החוקרים מציינים כי מספר מחקרים אחרים תומכים במהימנות המחקר הנוכחי וקוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לאפיין טוב יותר את הסיכון לאירועים מוחיים וגישות תרפויאטיות לפרפור פרוזדורים זמני לעומת קבוע סביב ניתוחים. מהתוצאות של המחקר עולה הצורך במחקרים נוספים עם ניטור לבבי ארוך-טווח להבנה טובה יותר של הסיכון על-רקע פרפור פרוזדורים זמני וקבוע סביב ניתוחים, כמו גם מחקרים אקראיים ומבוקרים לקביעת הגישה האופטימאלית לטיפול נוגד-קרישה בחולים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!