האם יש עדיפות לטיפול ניתוחי על טיפול שמרני במקרים של שבר בעצם העקב? (BMJ)

ממחקר אקראי ומבוקר עולה כי ניתוח עם ORIF (Open Reduction & Internal Fixation) בחולים עם שבר טיפוסי בעצם העקב אינו מביא לשיפור התוצאות בהשוואה לטיפול שמרני.

בהשוואה לטיפול שמרני, לטיפול ניתוחי לא הייתה עדיפות מבחינת התסמינים או התפקוד לאחר שנתיים בחולים עם שבר תוך-מפרקי טיפוסי עם תזוזה, של עצם העקב, והסיכון לסיבוכים היה גבוה יותר לאחר ניתוח.

במאמרם מסבירים החוקרים כי שבר עצם העקב הינו פציעה חמורה, הנובעת לעיתים קרובות מנפילות, ונפוץ במיוחד בעובדי כפיים. חולים רבים הופכים למוגבלים ואינם יכולים לשוב לעבודתם.

כעת בחנו החוקרים את התוצאות שנתיים לאחר הפציעה של 151 חולים עם שבר סגור, תוך-מפרקי, עם תזוזה, של עצם הקלקנאוס, שחולקו באקראי לטיפול ניתוחי בתוך שלושה שבועות מהפציעה (73 חולים) או לטיפול שמרני (78 חולים) ב-22 מרכזים שלישוניים בבריטניה.

החוקרים לא הצליחו לזהות הבדלים משמעותיים בתוצא העיקרי מדד Perr-Atkins להערכת כאב ותפקוד (סולם של 0-100, כאשר 100 הינו המדד הטוב ביותר האפשרי) שנתיים לאחר הפציעה. מדד Kerr-Atkins עמד על 69.8 נקודות, בממוצע, בקבוצת ההתערבות הניתוחית, ועל 65.7 נקודות, בממוצע, בקבוצת הטיפול השמרני.

יתרה מזאת, לא תוארה השפעה של הטיפול על תוצאים משניים סובייקטיביים ואובייקטיביים, עובדה המחזקת את הממצא העיקרי.

בנוסף, שיעור הסיבוכים היה הרבה יותר גבוה בקבוצת ההתערבות הניתוחית, עם שיעור זיהומים של 19%, ושיעור ניתוחים חוזרים להסרת ברגים ופלטות מזוהמות או כואבות שעמד על 11%. מדובר בסיבוכים חמורים ויקרים, אותם ניתן למנוע עם טיפול שמרני.

החוקרים מציינים כי החולים במחקר החלימו לאט, ללא תלות בגישת הטיפול, עם התייצבות במצבם לאחר כ-18 חודשים. לאחר שנתיים, מרביתם עדיין הושפעו מהפציעה. כ-85% שבו לעבודה, אם כי רובם עברו לעבודה פחות תובענית מבחינה גופנית, ללא הבדלים בין הקבוצות.

לסיכום, מהנתונים עולה כי אין הצדקה להמשיך ולבחור בהתערבות ניתוחית במקרים של שבר תוך-מפרקי סגור עם תזוזה בעצם העקב, בהעדר תזוזה משמעותית. החולים והמנתחים יכולים לבחור בגישה בטוחה יותר, בעלת תועלת דומה.

BMJ 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן