במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולים הבדלים ניכרים בין בתי חולים שונים ברחבי ארצות הברית בהיקף השימוש בניתוחים זעיר-פולשניים לכריתת תוספתן, מעי גס, רחם או אונת ריאה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היקף השימוש בפרוצדורות זעיר-פולשניות בארבע פרוצדורות ניתוחיות נפוצות (כריתת תוספתן, כריתת מעי גס, כריתת רחם בגישה בטנית וכריתת אונת ריאה) ברחבי ארצות הברית. לשם כך הם ערכו סקירה רטרוספקטיבית, על-בסיס נתונים ממאגר חולים מאושפזים ארצי בשנת 2010.
לכל פרוצדורה, החוקרים חישבו מדד לניבוי שיעור הפעולות הזעיר-פולשניות בכל בית חולים, בהתאם למאפייני החולים. לכל פרוצדורה, בתי החולים סווגו לפי שלישונים (נמוך, בינוני וגבוה) בהתאם לשיעור בפועל והשיעור הצפוי של פרוצדורות זעיר-פולשניות.
התוצא העיקרי היה השיעור הצפוי והשיעור בפועל של פרוצדורות זעיר-פולשניות. תוצאים משניים כללו את שיעור הסיבוכים ואת מאפייני בתי החולים.
מהתוצאות עולה כי שיעור השימוש בפעולות זעיר-פולשניות בבתי חולים עמד בממוצע על 71.0% (423/596) מבין ניתוחים לכריתת תוספתן (בטווח 40.9-93.1%), 28.4% (154/541) מבין ניתוחי כריתת מעי גס (6.7-49.8%), 13.0% (65/499) מבין ניתוחי כריתת רחם (0.0-33.6%) ו-32.0% (67/208) מניתוחי כריתת אונת ריאה (3.6-65.7%). השימוש בפרוצדורות זעיר-פולשניות השתנה באופן נרחב עם כל סוג פרוצדורה. החוקרים זיהו הבדלים בולטים בשיעור הצפוי והשיעור בפועל של הניתוחים השונים.
סיבוכים ניתוחיים היו פחות נפוצים עם פרוצדורות זעיר-פולשניות, בהשוואה לניתוח פתוח, בהתאמה: 3.94% לעומת 7.90% עם ניתוחי כריתת תוספתן, 13.8% לעומת 35.8% עם ניתוחי כריתת מעי גס, 4.69% לעומת 6.64% עם ניתוחי כריתת רחם ו-17.1% לעומת 25.4% עם ניתוחי כריתת אונת ריאה.
החוקרים זיהו שימוש נרחב יותר בפרוצדורות זעיר-פולשניות באזורים עירוניים, בבתי חולים גדולים יותר, בבתי חולים אוניברסיטאיים ובאזורי המערב התיכון, דרום ומערב ארצות הברית.
ההבדלים שתוארו במחקרים מצביעים על ההבדלים בטיפול הניתוחי ברחבי ארצות הברית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!