פעילות ספורטיבית לאחר ניתוח להחלפת מיפרקי ירך וברך/מאת ד”ר פנסקי

מאמר הסקירה בירחון הרפואה הוקדש בנובמבר לנושא הנ”ל. לניתוחים החלפות מיפרקי הירך והברך שיעורי הצלחה גבוהים ושכיחותם נמצאת בעלייה מתמדת. לאחרונה החלפות אלו מבוצעות באנשים צעירים השואפים לחזור לאורח חיים פעיל ולהשתתף בפעילויות ספורט. למרות שההתוויה המקובלת לביצוע הניתוח היא הקלה בכאב, נהוגה לאחרונה גם גישה, לפיה יש להגביל במינימום את הפעילות לאחר הניתוח ולשים דגש על החלמה ושיקום קצרים ככל האפשר.

באנשים פעילים גופנית העומסים המופעלים על המשתלים, על העצם התומכת במשתל ועל מייצבי המפרק גדולים יותר מאשר לפני הניתוח, ולכן הסיכון לשחיקה עולה. עם זאת לאור השיפור המתמיד באיכות המשתלים, נראה כי לא כל עומס יביא בהכרח לשחיקה מואצת משמעותית. בפעילות יומיומית העומס על מפרקי הירך והברך עשוי להגיע לפי 2-3 משקל הגוף, אך בעת ביצוע פעילות ספורט לעד פי 10 משקל גוף ובהרמת משקלות לעד פי 25. לאור זאת מן הראוי לבחון איזה פעילות ספורט מותרת לאחר החלפת המפרקים ולמי מהמנותחים ניתן להמליץ על עיסוק בספורט.

יש להדגיש כי פעילות גופנית חשובה לאחר החלפות מפרקים, הן בהיבט של שמירה על אורח חיים בריא והן בשיפור האחיזה של המשתלים לעצם במקרים בהם אין נעשה שימוש בצמנט. פעילות גופנית תורמת גם לחיזוק השרירים סביב המפרק ומשפרת את יציבותו.

גורמים המשפיעים על אורך חיי המשתל וקשורים לפעילות גופנית:

  • יש להקפיד על טכניקה ניתוחית מדויקת ומיקום אופטימאלי של המשתלים בעצם.
  • עיסוק בספורט לפני הניתוח הוא הגורם המנבא החזק ביותר של החזרה לספורט (אם כי אין מדובר בהכרח בחזרה לספורט בעצימות דומה לזו בה עסק המנותח לפני ההחלפה).
  • מבחינת סוגי המשתלים או שימוש בצמנט, לא נמצאה הוכחה בספרות לעדיפות של שיטה אחת על פני רעותה מבחינת סיכון השחיקה בפעילות גופנית.

  • פעילות גופנית מומלצת לאחר החלפה מלאה של מפרק הירך: יש החולקים על התפיסה, כי עיסוק בפעילות ספורטיבית מחיש את השחיקה של המשתלים ומעלה את הצורך בניתוח החלפת מפרק חוזר. באחת העבודות נמצא כי במהלך 10 שנות מעקב, הצורך בהחלפה חוזרת של המפרק  בקרב 101 מטופלים צעירים מגיל 50 לא עלה, ולא נגרם נזק למפרק בפעילות גופנית מאומצת.

    פעילות גופנית לאחר ניתוחי ציפוי (Resurfacing ) של מפרק הירך: בניתוח זה מוחלפים המשטחים הסחוסיים בלבד של האצטבולום ושל ראש עצם הירך במרכיבים מתכתיים. לניתוח זה יתרון ביומיכאני על החלפת כל המפרק, שכן הוא משמר חלקית לפחות את מאזן הכוחות סביב המפרק. במספר עבודות לטווח קצר נמצא, כי לאחר ניתוח זה ניתן ליטול חלק בפעילות ספורטיבית כריצות. יש המדווחים גם על חזרה לספורט תחרותי ולענפי ספורט בעומסים גבוהים לאחר ניתוחים אלו.

    פעילות גופנית לאחר החלפה מלאה של הברך: המרכיב הנתון לסיכון השחיקה המואצת הוא מרכיב הפוליאתילן המורכב על משטח הטיביה. אין די נתונים לטווח ארוך, עליהם ניתן להתבסס בהמלצות על אינטנסיביות העיסוק בספוט ועל סוגי הספורט המותרים. במאמר אחד, לאחר מעקב בן 4 שנים בלבד נצפתה שביעות רצון גבוהה במי שעברו החלפה מלאה של הברך וחזרו לפעילות גופנית אינטנסיבית מאד כטניס, כדורסל וסקווש ואילו בעבודות אחרות הומלץ דווקא להסתפק בפעילות גופנית מתונה.

    המלצות כלליות לפעילות גופנית לאחר החלפת מיפרק:

    קיימת הסכמה כי בטוח למדי לעסוק בפעילות ספורט בעומס נמוך. בענפי ספורט אלו נכללים גולף ושחייה ללא כל הסתייגות. הליכה מהירה, אופניים סקי, ריקוד וחתירה מחייבים מעקב של המנתח.  

    פעילות בעומס בינוני בה נכללים טניס, סקי תחרותי, סנובורד, הרמת משקלות וגלגיליות מומלצים למנותחים המצויים במצב גופני טוב ובעלי ניסיון קודם בענפים אלו. שימוש בסדים או מייצבים חיצוניים עשוי לסייע בהורדת עומס סיבובי. 

    פעילות בעומס גבוה: בענפים אלו נכללים סקווש, ריצה, אירובי, כדורסל, כדורגל וטיפוס. פעילויות אלו אינן מומלצות לאחר החלפות מפרקי ירך וברך. כרוך בהן מלבד עומס גבוה גם מרכיב סיבובי, שניהם גורמים לשחיקה מואצת ואף לסיבוכים נדירים יותר כפריקות.

    סיכום: פעילות גופנית לאחר החלפת מפרקים מבורכת ורצויה. מומלץ לעסוק בפעילויות הכרוכות בעומס נמוך כהליכה שחייה ורכיבה על אופניים. מנותחים שעסקו בענפי ספורט בהם העומס בינוני (טניס, גולף, סקי) רשאים חזור לפעילויות אלו. עם זאת חל איסור על עיסוק בפעילויות בעצימות גבוהה כגון כדורגל וכדורסל.

    חשובה מאד הערת הסיכום של המחברים הפונים לרופאים או מטפלים שאינם אורטופדים ומצביעים על הערך הגבוה של פעילות גופנית במושתלי המיפרקים. לא רק שאין למנוע השתתפות בפעילת ספורט מתונה אלא יש אף לעודדה.

    עמית קרן, ירון ברקוביץ, מיכאל סודרי. פעילות ספורטיבית לאחר ניתוח להחלפת מיפרקי ירך וברך. הרפואה נובמבר 2013. כרך 152, חוברת 11 עמ’ 649-653

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|22/10/2024

    מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

    אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|15/10/2024

    נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

    טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|29/08/2024

    מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

    צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|13/08/2024

    צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

    טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|04/08/2024

    מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
    טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן