מתוצאות מחקר חדש עולה כי השראת איסכמיה (Remote Ischemic Preconditioning) לפני ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים מספקת הגנה לשריר הלב ומביאה לשיפור הפרוגנוזה של חולים העוברים באופן אלקטיבי ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ממצאי המחקר פורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Lancet.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השראת איסכמיה נקשרה עם סיכון מופחת לנזק לשריר הלב לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים וכעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות והיעילות של הפרוצדורה.

מדגם המחקר כלל חולים שהיו מיועדים באופן אלקטיבי לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, לראשונה בחייהם, תוך שימוש בתמיסה קריסטלואידית קרה לשיתוק שריר הלב ומכונת לב-ריאה, בתקופה שבין אפריל 2008 ועד אוקטובר 2012. החולים חולקו באקראי לקבוצת התערבות (השראת איסכמיה מכוונת שכללה שלושה מחזורי איסכמיה בני חמש דקות וחמש דקות רה-פרפוזיה בזרוע השמאלית, לאחר מתן חומרי הרדמה) או לקבוצת ביקורת (ללא השראת איסכמיה). תוצא הסיום העיקרי היה הנזק לשריר הלב, כפי שנקבע לפי השטח מתחת לעקומת הממוצע הגיאומטרי של ערכי טרופונין (cTnI) בדם במהלך 72 השעות הראשונות לאחר ניתוח מעקפים. שיעורי התמותה הוגדרו כתוצא הבטיחות העיקרי של המחקר.

המחקר כלל 329 חולים, ללא הבדלים במאפיינים הקליניים והקדם-ניתוחיים בין הקבוצות. השטח מתחת לעקומת ריכוז cTnI עמד על 266 ננוגרם למ”ל במהלך 72 שעות בקבוצת ההתערבות ועל 321 ננוגרם למ”ל בקבוצת הביקורת. בניתוח לפי כוונה לטפל, היחס בשטח ערכי טרופונין בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת עמד על 0.83. ערכי טרופונין נותרו נמוכים יותר בניתוח הנתונים לפי-פרוטוקול. שיעורי התמותה מכל-סיבה נבחנו במשך למעלה מ-1.54 שנים והיו נמוכים יותר בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס של 0.27, p=0.046).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי השראה מכוונת של איסכמיה לפני ניתוח מעקפים מביאה לשיפור תפקוד שריר הלב והפרוגנוזה של החולים.

The Lancet, Volume 382, Issue 9892, Pages 597 604