מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery, עולה כי אנסטמוזה דואדנלית עדיפה על אנסטמוזה ג’ג’ונאלית לשחזור דרכי המרה, מאחר ומדובר בפרוצדורה בטוחה ופשוטה, עם שיעור נמוך של דלף, סטריקטורה, כולנגיטיס ודלקת קיבה מרתית. נכון להיום, זוהי הסדרה הגדולה ביותר להשוואת פרוצדורות לשחזור המרה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים דיווחו על תוצאות משביעות רצון עם ניתוח Roux-en-Y Jejunostomy, אך אין מידע רב אודות התוצאות ארוכות הטווח של אנסטמוזה דואודנלית לשחזור דרכי המרה.
החוקרים ערכו סקירה של הרשומות הרפואיות וסקר טלפוני שכלל חולים שעברו שחזור דרכי מרה לא-פליאטיבי מכל סיבה. התוצא העיקרי של המחקר היה סיבוכים הקשורים באנסטמוזה; כלל הסיבוכים; התערבויות אנדוסקופיות או רדיולוגיות; אשפוזים חוזרים; ותמותה.
בתקופה שבין 1 בפברואר, 2000 ועד 23 בנובמבר, 2011, 96 חולים עברו שחזור מרה בשל נזק לדרכי המרה, כולנגיוקרצינומה, ציסטות בדרכי המרה המשותפות או סטריקטורות שפירות. סה”כ בוצעו 59 ניתוחי שחזור תריסריון ו-37 ניתוח Roux-en Y Jejunal Recontruction.
בהשוואה לניתוח ג’ג’ונאלי, בחולים לאחר התערבות שהתבססה על התריסריון נרשמו פחות סיבוכים הקשורים באנסטמוזה, כולל דלף, כולנגיטיס או סטריקטורות (12% לעומת 35%, p=0.009). כולנגיטיס לא תועדה בקבוצת ההתערבות המבוססת על תריסריון, אך נרשמה בחמישה חולים (14%) לאחר התערבות ג’גונאלית. שיעור הסטריקטורות עמד על 3% לעומת 24%, בהתאמה.
5 מבין 9 חולים עם סטריקטורה לאחר התערבות ג’גונאלית נדרשו לטיפול בגישה כבדית מילעורית, זאת בהשוואה לאחד מבין שני חולים לאחר התערבות דואדנלית.
לסיכום, אנסטמוזה דואדנלית היא גישה בטוחה, פשוטה ולרוב עדיפה לשחזור דרכי מרה. ניתן לבצע את הפרוצדורה בבטחה בכל רמות העץ הביליארי, עם שיעורים נמוכים של דלף, סטריקטורה, כולנגיטיס וגסטריטיס מרתי. כאשר מתפתחים סיבוכים, קיים צורך מופחת להתערבות טרנס-הפאטית לאור גישה אנדוסקופית קלה יותר.
JAMA Surg. Published online July 24, 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!