בעת ההחלטה לגבי השיטה הטיפולית בה יבחרו, מנתחים אורתופדים מעדיפים להסתמך יותר על מחקרים קליניים בלתי תלויים ופחות על מידע המגיע מהתעשייה (BMC Musculoskeletal Disorders)

ע”פ סקר רופאים אורתופדים חדש שפורסם לאחרונה, עולה כי הגורם המשפיע ביותר על ההחלטות באיזו שיטה טיפולית לבחור הוא מידע ממחקרים קלינים בלתי תלויים, בעוד שלנתונים/מצגות ופעילויות אחרות המבוצעות ע”י התעשיה השפעה קטנה בהרבה.

המחברים מסבירים כי יצרנים של חומרים ושתלים אורתופדיים מפנים משאבים רבים למימון הפקת מידע אודות המוצרים וההליכים הקשורים למוצרים שלהם על מנת להשפע על תהליכי קבלת ההחלטות אצל מנתחים אורתופדיים. עם זאת, לא ברור עד כמה המנתחים אכן מושפעים מהחומר שמספקים להם החברות והיצרנים והאם פרסומים מבוססי עדויות אכן בעלי השפעה גדולה יותר בעת קבלת ההחלטות. לכן, ביקשו החוקרים להעריך את התועלת הסובייקטיבית והשימוש במקורות המידע שונים אצל המנתחים האורתופדים בעת קבלת ההחלטות לגבי שימוש בשתלים או טכניקות חדשות.

החוקרים ערכו סקר בן 34 שאלות בקרב קרוב ל-1200 מנתחים אורתופדים ברחבי העולם, כרבע מהם מנהלי מחלקות. הסקר היה במבנה שאלון סגור (אמריקאי) או עם שאלות חצי פתוחות, כשלכל שאלה תשובה אחת או מספר תשובות. החוקרים העריכו את השימושיות והרלוונטיות של מקורות המידע השונים בעת בחירת הטיפול בחולים.

המידע שאספו בתחילת המחקר כלל את מקום (ארץ) העבודה, דרגת הנסיון וההתמחות באורתופדיה והחוקרים ניתחו את התשובות באופן סטטיסטי. הם מצאו כי עדויות מדעיות בלתי תלויות לתועלת של הטיפול היו בעלות ההשפעה המשמעותית ביותר בקבלת ההחלטות לגבי הטיפול הנבחר, בעוד שפעילויות שונות של יצרני המכשירים,  כמו עלונים, חדשות, או סדנאות מטעמם היו בעלי ההשפעה הפחותה ביותר.  השוואה של התשובות משלוש מדינות שהיו מיוצגות היטב בסקר, גרמניה, אנגליה וארה”ב, מצאו כי יש פערים מובהקים בין המדינות: ספרות מקצועית וכנסים היו חשובים יותר באופן מובהק בארצות הברית מאשר באירופה (למרות שאין עוררין לגבי חשיבותם בכל המדינות שנבדקו).

החוקרים מסכמים כי מקורות מידע עצמאיים וכאלו עם סקירות peer-reviewed מועדפים על ידי מנתחים בבואם לבחור דרך טיפול או טכניקה או שתל ספציפי. להערכתם , יצרני המכשירים הרפואיים באורתופדיה מחזיקים כח עבודה די רציני שמטרתו להשפיע על מנהלי בתי החולים ורופאים בכירים באמצעות פעיליות שיווק מטעמם, אך ממצאיהם מעידים שיהיה אולי יעיל יותר לתעל חלק מהמשאבים המופנים לשיווק לכיוון פרויקטים של מחקר peer-reviewed, וכך ישיגו תגובה וקבלה רחבה יותר באופן מובהק של המוצרים והטכנולוגיות שלהם.

לתקציר המחקר

 BMC Musculoskelet Disord. 2013;14(96) 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן