עדויות חדשות מטילות ספק בשימוש ב-rhBMP-2 בניתוחים לאיחוי עמוד שדרה (Ann Intern Med)

מתוצאות שתי סקירות בלתי-תלויות עולה כי ל-rhBMP-2 (Recombinant Bone Morphogenetic Protein-2), המשמש לעידוד גדילת עצם בניתוחים לאיחוי עמוד-שדרה, תועלת מעטה, אם בכלל, בהשוואה לשתל עצם, וייתכן אף כי מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים, ייתכן גם התפתחות מחלות ממאירות.

הסקירות העצמאיות הן היוזמה הראשונה של פרויקט YODA (Yale University Open Data-Access), המבקש לפתור בעיות של נתונים ממחקרים קליניים שפורסמו ולא פורסמו. מדטרוניק הינה החברה הראשונה שיצרה קשר עם YODA במטרה לאפשר גישה לכל הנתונים מהמחקרים הקליניים לצרכיי הערכה עצמאית. החברה מסרה את כל הנתונים לפרויקט, שילמה את עלויות הניתוחים ולא קיבלה דבר בתמורה.

צוות חוקרים מאורגון בחנו באופן סיסטמי את הנתונים אודות החולים מכל המחקרים במימון מדטרוניק, מסמכים פנימיים נלווים, מסמכים מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ונתונים אחרים שפורסמו בנושא rhBMP-2 בניתוחים לאיחוי עמוד שדרה, בהשוואה לשתל עצם ICBG (Iliac Crest Bone Graft) או שתלי עצם אחרים.

הם מצאו כי ל- rhBMP-2 לא היה יתרון מבחינת התועלת על-פני ICBG ולווה בסיכון מוגבר לממאירות לאחר 24 חודשים (יחס סיכון של 3.45), למרות ששיעור האירועים היה נמוך והממאירויות היו הטרוגניות.

החוקרים זיהו גם עדויות לפיהן דיווחים מוקדמים בכתבי עת לא ייצגו נכונה את התועלת והנזקים בעקבות דיווח סלקטיבי, פרסומים כפולים ותת-דיווח. הם מסבירים כי הערכת התוצאות לא הייתה סמויה וכי הערכת הנזקים לא הייתה טובה ואין מחקרים שהיו באמת עצמאיים, ללא תמיכת חברת תרופות.

צוות חוקרים מיורק בחן את הנתונים ברמת החולה הפרטני מ-12 מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת rhBMP-2 ואסף נתונים אודות סיבוכים מ-35 מחקרים תצפיתיים שפורסמו.

לאחר 24 חודשים, מדדי Oswestry Disability Index היו נמוכים ב-3.5% (טובים יותר) עם rhBMP-2, בהשוואה ל-ICBG ואיחוי רדיוגרפי היה גבוה יותר ב-12%.

עם זאת, בזמן הניתוח או זמן קצר לאחריו, כאב היה נפוץ יותר עם rhBMP-2 (יחס סיכויים של 1.78) ול- rhBMP-2 לא הייתה כל תועלת קלינית בהפחתת הכאב לאחר 24 חודשים.

ממאירויות גם היו נפוצות יותר לאחר rhBMP-2 (סיכון יחסי של 1ץ98), אך המספר הקטן של האירועים לא אפשר להסיק מסקנות חד-משמעיות.

צוות יורק לא הצליח לשלול הטיה בהערכת הכאב מאחר והמשתתפים היו מודעים לטיפול שקיבלו או למצב האיחוי. הם מתכננים לפרסם את התוצאות הנ”ל בנפרד.

החוקרים מאמינים כי חשוב שרופאים יסבירו את הממצאים הללו לחולים, כדי שיוכלו לקבל החלטות מודעות בנוגע לסוג הניתוח שהם מעדיפים.

Ann Intern Med. 2013:158:877-889

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן