במאמר שפורסם בכתב העת Spine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו נבחן שיעור הניתוחים החוזרים עם ניתוח החלפת דיסק מלאה בעמוד השדרה הצווארי (Cervical Total Disc Replacement) אל מול דיסקטומיה צווארית בגישה קדמית (Anterior Cervical Discectomy and Fusion).
החוקרים קבעו את הסיבות ואת שיעור ההתערבויות החוזרות במשך עד חמש שנים בחולים שעברו ניתוח TDR או ACDF.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים מצאו כי החלפת דיסק מלאה מקבילה, אם לא עדיפה, על איחוי. הפרוצדורה מאפשרת הפחתת לחץ תוך שמירה על התנועה ולכן רבים סברו כי קצב הניוון ושיעור הניתוחים החוזרים יהיו נמוכים יותר בהשוואה לאיחוי.
מדגם המחקר כלל 209 חולים שחולקו באקראי (103 חולים עברו ניתוח החלפת דיסק מלאה בעמוד השדרה הצווארי ו-106 עברו דיסקטומיה צווארית בגישה קדמית) ב-13 מרכזים. ניתוח שני בכל רמה הוגדר כניתוח חוזר.
לאחר חמש שנים, בחולים בהם בוצעה החלפת דיסק נרשמה סבירות גבוהה יותר להעדר צורך בניתוח שני, בהשוואה לחולים שעברו דיסקטומיה צווארית בגישה קדמית (97.1% לעומת 85.5%, p=0.0079). אף אחד מהניתוחים החוזרים בקבוצה הראשונה לא בוצע בשל דלף של השתל או כשל של ההתקן. בחולים שעברו דיסקטומיה צווארית בגישה קדמית, הסיבה הנפוצה לניתוחים חוזרים כללו פסוידו-ארתרוזיס, ובחולים שעברו את שתי הפרוצדורות, הסיבה הנפוצה ביותר כללה הישנות כאבים בצוואר ו/או בזרוע.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מנתוני המחקר במשך חמש שנים עולה הבדל של פי חמש בשיעור הניתוחים החוזרים, בהשוואת חולים שעברו דיסקטומיה צווארית בגישה קדמית (14.5%) אל מול חולים שעברו החלפת דיסק מלאה בעמוד השדרה הצווארי (2.9%). הממצאים מרמזים לאפשרות כי החלפה מלאה של הדיסק עשויה להפחית את שיעורי המחלה באתרים סמוכים.
Spine. 2013;38(9):711-717
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!