במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על מחקר בו נבחנו תוצאות ניתוחי מעקפים של העורקים הכליליים לאחר שנה אחת, תוך השוואה בין ניתוחים שנערכו עם מכונת לב-ריאה וניתוחים שנערכו ללא השימוש במכונה זו. מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בין שתי הגישות בכל הנוגע לשיעור פרוצדורות חוזרות לרה-וסקולריזציה כלילית, איכות חיים או תפקוד נוירו-קוגניטיבי.
בעבר דיווחו החוקרים כי אין הבדל משמעותי לאחר 30 ימים בשיעורי תוצא משולב של תמותה, אוטם לבבי, אירועים מוחיים או אי-ספיקת כליות חדשה הדורשת טיפולי דיאליזה, בין חולים שעברו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים עם מכונת לב-ריאה וחולים שעברו את הניתוח ללא מכונת לב-ריאה. כעת הם מדווחים על תוצאות איכות החיים והתפקוד הקוגניטיבי ועל התוצאות הקליניות לאחר שנה אחת.
מדגם המחקר כלל 4,752 חולים עם מחלת עורקים כלילית שהיו מיועדים לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים וחולקו באקראי לניתוח עם חיבור למכונת לב-ריאה או ללא חיבור למכונה זו. החולים גויסו מ-79 מרכזים ב-19 מדינות והחוקרים בחנו את איכות החיים והתפקוד הקוגניטיבי בעת השחרור, לאחר 30 ימים ולאחר שנה, ואת התוצאות הקליניות העריכו לאחר שנה אחת.
מהתוצאות עולה כי לאחר שנה אחת לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי תוצא הסיום המשולב העיקרי בין שתי הקבוצות (12.1% בניתוחים ללא מכונת לב-ריאה לעומת 13.3% בניתוחים עם חיבור החולים למכונת לב-ריאה, יחס סיכון של 0.91, p=0.24). שיעורי התוצא העיקרי היו דומים בשתי הקבוצות בתקופת הזמן שבין 31 ימים ועד שנה אחת מהניתוח (יחס סיכון של 0.79, p=0.19). שיעור פרוצדורות חוזרות של רה-וסקולריזציה כלילית לאחר שנה אחת עמד על 1.4% בקרב חולים שעברו את הניתוח ללא מכונת לב-ריאה ו-0.8% עם ניתוח תוך חיבור למכונת לב-ריאה (יחס סיכון של 1.66, P=0.07).
לאחר שנה אחת, החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות במדדי איכות חיים או תפקוד נוירו-קוגניטיבי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאחר שנה אחת, לא זוהה הבדל משמעותי בתוצא הסיום העיקרי בין ניתוחי מעקפים של העורקים הכליליים עם ובלי מכונת לב-ריאה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!