מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי בבתי חולים ציבוריים סיכוי גבוה פי ארבע, בהשוואה לבתי חולים לילדים, לבחור בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת להערכה לפני ניתוח להסרת התוספתן בילדים, עם סיכוי נמוך ב-80% לבחור בבדיקת אולטרה-סאונד לצורך הערכה זו.
החוקרים מצאו כי שתי הבדיקות האבחנתיות היו פחות רגישות לדלקת תוספתן בבתי חולים ציבוריים. במסגרת המחקר הם סקרו את הרשומות הרפואיות אודות 423 ילדים שעברו ניתוח בחשד לדלקת תוספתן. בדיקות הדמיה לפני הניתוח בוצעו ב-93.4% מהמקרים; אבחנה סופית כללה דלקת חדה של התוספתן (69%), דלקת תוספתן עם התנקבות (23.6%) ותוספתן תקין (7.3%).
לאחר תקנון לגיל, מוצא אתני, מדד מסת גוף, משך תסמינים וספירה לבנה, החוקרים מצאו כי בילדים שעברו תחילה הערכה בבתי חולים ציבוריים הסיכוי לבדיקת CT לפני הניתוח היה גבוה פי 4.4, עם סיכוי נמוך ב-80% להערכה באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד, בהשוואה לילדים שעברו הערכה במרכזי טיפול בילדים.
כ-15.1% מהילדים עברו הן בדיקת אולטרה-סאונד והן בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת לפני הניתוח, בעיקר הדבר היה אמור לבנות (יחס סיכויים של 4.5) או אלו באחוזון מדד מסת גוף נמוך יותר (יחס סיכויים של 0.98), תסמינים ממושכים יותר (יחס סיכויים של 1.81), או ספירה לבנה נמוכה יותר (יחס סיכויים של 0.87). מרבית הילדים שעברו את שתי הבדיקות עברו תחילה בדיקת אולטרה-סאונד, ובמקרים של תוצאות תקינות/תוצאות שאינן חד-משמעיות המשיכו לבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (יחס סיכויים של 17).
בדיקות CT שבוצעו בבתי חולים לילדים היו רגישים יותר לכל דלקת תוספתן ולמקרים של דלקת תוספתן עם התנקבות, בהשוואה לבדיקות שבוצעו בבתי חולים ציבוריים (98.8% לעומת 93.4%, p=0.07) ו-75.0% לעומת 49%, בהתאמה). הרגישות הגבוהה ביותר זוהתה בילדים מבוגרים יותר (גילאי 13-18 שנים), ובאלו שאינם שמנים.
הדיוק של בדיקות אולטרה-סאונד לאבחנת דלקת תוספתן הייתה בינונית בבתי חולים לילדים וגבוהה יותר בילדים גדולים יותר ובבנים; מאחר והשימוש בבדיקה זו היה נדיר בבתי חולים ציבוריים, לא ניתן היה להעריך את רגישות בדיקות אולטרה-סאונד בתנאים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!