בכתב העת European Heart Journal פורסמו תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי הסיכון לנזק כלייתי חד לאחר ניתוח לבבי אינו מושפע ממשך הזמן שחלף בין אנגיוגרפיה כלילית ועד לניתוח הלבבי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ניתוח לבבי ואנגיוגרפיה כלילית מלווים בסיכון לנזק כלייתי חד. הם שיערו כי הסיכון לנזק כלייתי חד לאחר הניתוח עולה כאשר הניתוח הלבבי מבוצע זמן קצר לאחר אנגיוגרפיה כלילית, ללא זמן מספק להחלמה מתופעות הלוואי של חומר הניגוד התוך-ורידי.

מדגם המחקר כלל 2133 חולים שעברו ניתוח לבבי בין השנים 2004-2010. נזק כלייתי חד הוגדר על-פי קריטריוני AKI Network או RIFLE (Risk, Injury, Failure, Loss, End-stage). המשתתפים במחקר היו בגיל ממוצע של 66 שנים וערכי הקריאטינין הממוצעים לפני הניתוח עמדו על 1.1 מ”ג לד”ל, עם ערכי eGFR של 75 mL/min/1.73 m2. ניתוח לבבי בוצע 14 ימים לאחר אנגיוגרפיה כלילית.

החוקרים מדווחים כי 680 חולים אובחנו עם נזק כלייתי חד לפי קריטריוני AKI Network (32%) ו-390 חולים אובחנו לפי קריטריוני RIFLE (5%). גיל, מדד מסת גוף , סוכרת, מד NYHA של III/IV ניבאו את הסיכון לנזק כלייתי חד. עם זאת, הזמן שחלף בין אנגיוגרפיה כלילית ובין ניתוח לבבי לא זוהה כגורם מנבא (P=0.41).

נזק כלייתי חד תועד ב-35% מבין 433 החולים שנותחו בתוך שלושה ימים מאנגיוגרפיה כלילית, בהשוואה ל-31% מבין 1700 החולים שנותחו לאחר שלושה ימים (p=0.17). התוצאות היו די דומות בחולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי לפני הניתוח ובאלו עם נפרופתיה על-רקע מתן חומר ניגוד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו אינם תומכים במחשבה כי מומלץ לדחות ניתוח לבבי רק לצורך החלמה של התפקוד הכלייתי לאחר אנגיוגרפיה כלילית.

Eur Heart J. 2012;33(16):2065-2070

לידיעה במדסקייפ