ממחקר קטן עולה כי ניתוח מטבולי הביא לשיפור איזון רמות הסוכר בדם בחולים לא-שמנים עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, ניתוח DJB (Duodenal Jejunal Bypass), לא הביא לריפוי סוכרת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נערכו דיונים רבים לאחרונה באשר למקומו של ניתוח בריאטרי בטיפול בסוכרת שלא דרך ירידה במשקל, אלא דרך ניווט מחדש של המזון דרך מערכת העיכול. במקרה זה, ניתוח בריאטרי עשוי לסייע לחולים עם סוכרת מסוג 2 הסובלים מעודף-משקל קל או אף בעלי משקל תקין.
המחקר כלל 18 חולים לא-שמנים עם סוכרת מסוג 2, המטופלים באינסולין. כל המשתתפים סבלו מעודף משקל, עם סוכרת במשך פחות מ-15 שנים, תפקוד שיירי של תאי ביתא וללא עדות לאוטואימוניות. 18 חולים נוספים שסירבו לטיפול ניתוחי שימשו כקבוצת ביקורת.
לאחר שנה אחת, בקבוצת החולים לאחר ניתוח נרשמה ירידה של 22% ברמות סוכר בצום, בהשוואה ל-6% בקבוצת הביקורת. הדרישה היומית לאינסולין פחתה ב-93% בקבוצת ההתערבות וב-15% בקבוצת הביקורת (מ-39 ל-33 יחידות).
12 חולים לאחר ניתוח DJB לא נדרשו עוד לאינסולין ובמקום זאת טופלו במינונים גבוהים יותר של מטפורמין ו-Glibenclamide. ב-12 חולים אלו נרשם שיפור משמעותי ברגישות לאינסולין ובתפקוד תאי ביתא, כמו גם הפחתה משמעותית ברמות Glucose-Insulinotropic Polypeptide 1, ברמות גלוקגון במהלך שלושים הדקות הראשונות לאחר ארוחה וברמות לפטין.
רמות DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase 4) עלו לאחר הניתוח, אך לא חל שינוי ברמות GLP-1 (Glucagon-Like Peptide-1).
החוקרים מסבירים כי לניווט מחדש של המזון כך שיעקוף את התריסריון מספר השפעות ישירות במערכת העיכול. המגע של מזון לא-מעוכל עם הג’גונום מעודד ייצור GLP-1, ומביא בסופו של דבר לשיפור בתפקוד תאי ביתא. לפיכך, הפחתת הספיגה לפטין בקיבה בשילוב עם שינויים בספיגה של חומצות מרה הביאו להפחתת העמידות לאינסולין. שתי ההשפעות אינן תלויות כלל בירידה במשקל.
החוקרים מאמינים כי DJB עשוי לשמש כמודל בסיסי להתפתחות פרוצדורות ניתוחיות חדשות עם השפעות נוספות.
Ann Surg 2012;256:1266-1272
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!